ת"ק 20640-10-13 מ' נ' נעראן ואח'

1. בפניי תביעה, לתשלום בגין נזקי גוף שאירעו לתובעת, עקב פגיעתה בתאונת דרכים כנטען שאירעה לה ביום 27/12/2012, כאשר ירדה מרכב הנהוג על-ידי נתבע 1 (להלן: "הנתבע") והמבוטח על-ידי הנתבעת 2, כשהיא מחזיקה את תינוקה ביד שמאל, וכשכל תשומת ליבה נתונה אליו, סגרה את דלת ההזזה של הרכב על ידה הימנית ונפגעה באצבעותיה (להלן : "התאונה").

2. על-פי הנטען בכתב התביעה, התובעת פנתה בתחילה לקבלת טיפול רפואי בקופת-חולים, ומשם הופנתה לבית-חולים האנגלי. מכיוון שהייתה בהריון סירבה לבצע צילום רנטגן לכף היד, ובסופו של דבר, כף ידה נחבשה, ניתנו לה משככי כאבים והיא שוחררה לביתה עם הזמנה לביקורת, המשך מעקב רופא מטפל ומנוחה. עקב הימשכות הכאבים נזקקה לשוב ולהיבדק על-ידי אורתופד.

3. התובעת, תובעת פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין : כאב וסבל, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ואחרות. לדבריה, היא פנתה באמצעות ב"כ בדרישה לנתבעת, אך זו הציעה 1,000 ₪ פיצוי (ברוטו), סכום שהינו נמוך מאוד.

4. הנתבעים בכתב הגנתם, טענו כי לא ניתן לסווג את התאונה כתאונת דרכים, כפי שמוגדרת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), מכיוון שהתובעת עשתה שימוש ברכב שלא לצורכי תחבורה, ובכלל זה הכחישו את נסיבות התאונה מחוסר ידיעה. הנתבעת הכחישה גם את נזקי התובעת.

5.הנתבעים טוענים עוד, כי הנתבעת סירבה לקבלת טיפול רפואי- צילום רנטגן, בשל היותה בהריון. לא הוכח, כי היותה בהריון וביצוע צילום, עלול להזיק לה או לעוברה בצורה כלשהי. סירובה זה, לקבל טיפול רפואי גרם לסבלה המתמשך, לטענתה, והיא אף לא טרחה ולא דאגה להקטנת הנזק, כנדרש בחוק.

6. ביום 21/10/2014 התקיים דיון בתיק, בו שמעתי את התובעת והנתבע, ובכלל זה שמעתי את סיכומי הצדדים, כאשר התייחסות אליהם ככל שתהא רלבנטית, תהיה במסגרת הדיון גופו. נציג הנתבעת, הגיש לבית-המשפט, העתק מדף של פסק-דין, כדי לאשש את הטענה שאין המדובר בתאונת דרכים.

דיון והכרעה :

7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי לנכון להאמין לגרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה. התובעת כבר בכתב תביעתה, טענה כי כאשר ירדה מהרכב, כשהיא מחזיקה את תינוקה ביד שמאל, סגרה את דלת ההזזה של הרכב על ידה הימנית ונפגעה באצבעותיה. טענה הזוכה לסיוע וחיזוק, מהתעודות הרפואיות בסמוך לאירוע :

א. במכתב מאת רופא המשפחה במכבי, ד"ר כנאנה תאופיק, מיום 27/12/12, צוין תחת סעיף תלונות, כי לדברי התובעת נסגרה דלת המכונית על ידה הימנית.

ב. במכתב שחרור מהמיון, מיום 27/12/2012 נכתב, תחת סעיף מחלה נוכחית, שלדבריה היום, נסגרה דלת הרכב על כף יד ימין.

8. התובעת העידה כי הוסעה על-ידי גיסה (נתבע 1) לבית חמה, הלה עצר את הרכב בירידה, היא הרימה את בתה ביד שמאל, ירדה מהרכב, רצתה לסגור את הדלת עם יד ימין, המדובר בדלת הזזה, הדלת זזה לבד לכיוון הירידה, ונסגרה על שתי אצבעותיה ביד ימין. בעניין זה, אין נפקא מינה אם הרכב עצר בירידה או במישור, עת נסגרה הדלת על אצבעותיה, לעניין היות התאונה, תאונת דרכים.

בחקירתה הנגדית הסבירה התובעת, כי היא לקחה את התינוקת במכונית בסל קל, היא ישבה מאחורה והסל קל היה לידה, התאונה קרתה לאחר שירדה.