איילי ואח' נ' פלוס

1. עסקינן בתביעה כספית בגין הפרת הסכם לרכישת רכב שנחתם בין הצדדים ביום 1.2.17.

התובעים עותרים לסכום של 18,475 ₪ אשר נגזר מחשבונית תיקון הרכב על סך 8,475 ₪ ועוגמת נפש בסך 10,000 ₪.

2. התובעים טוענים כי ביום 1.2.17 נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת רכב תמורת 20,000 ₪. להסכם זה קדם משא ומתן בו הרכב הוצג ע"י הנתבע ללא ליקויים, תקין לגמרי. בשל אמירות אלו ולאור העובדה כי הצדדים הינם שכנים, רכשו התובעים את הרכב. התובעים שבאותה העת היו בגילאי צבא וללא כל ניסיון, הסתמכו על דבריו של שכניהם המבוגר מהם אשר שכנע אותם שאין צורך לבדוק את הרכב, שהוא חוסך להם כסף ושהרכב תקין. על דברים אלו חזר הנתבע מספר רב של פעמים ובין היתר ציין כי הרכב עבר את כל הטיפולים. בהסתמכות על דבריו פעלו התובעים ולא בדקו את הרכב, פרט למבט חיצוני מהיר שנערך במקום עבודתה של חן איילי(התובעת).

מיד לאחר קבלת הרכב, בנסיעתם הראשונה של התובעים שלא ארכה יותר משעה, נתקעו התובעים עם הרכב. לכן, התובעים יצרו קשר עם הנתבע ודיווחו לו על התקלות שהתגלו, באותו המועד ביטוח הרכב עדיין היה על שם הנתבע וזה הפעיל אותו לצורך גרירת הרכב למוסך "קאיה מוטורס"(להלן: המוסך). במוסך נבדק הרכב ובו התגלו ליקויים רבים עקב חוסר טיפול ממושך, כאשר הליקוי העיקרי הינו מנוע תקול. בעת שנודע לנתבע כי יש צורך בהחלפת המנוע, החליט להתנער מאחריות ולא הסכים לשלם לתובעים דבר. לאחר שיח ממושך הסכים הנתבע להשתתף בחלק קטן מעלות הטיפול ולשלם לתובעים 2500 ₪ אשר שווים כ-רבע מן התיקון.

3. הנתבע טוען כי הצדדים שכנים ומתראים באופן תדיר והוא לא היה מוליך אותו שולל, אלא מכר להם רכב ללא פגמים שטופל לאורך כל השנים ואף ביתו נסעה ברכב כל הזמן ולא היו תקלות. מלבד זאת לטענת הנתבע התובעים לקחו את הרכב לבדיקה וזו בעיה שלהם. חוזר הנתבע ומדגיש כי הרכב היה תקין בעת המסירה ובכל זאת לאחר שהתובעים רכשו את הרכב ונמצאה תקלה היה נכון הנתבע לשלם 2500 ₪ בשל ההכרות המוקדמת בניהם.

4. הדיון הראשון התקיים ביום 27.12.17 והצדדים פירטו את טענותיהם:

לדברי הנתבע הרכב היה ברשותו 5-6 שנים וביתו נהגה ברכב אך הוא היה אחראי על הטיפולים והוא עשה את כל הטיפולים. בהתאם לדבריו, בית המשפט החליט כי על הנתבע להעביר את פרטי כל הטיפולים שעשה הרכב בשנתיים האחרונות.

הנתבע המציא לבית המשפט כמה מסמכים, עולה מאותם מסמכים כי הרכב לא טופל מיום 5.1.15 ועד המכירה. חשוב להדגיש, כי במעמד התיקון על פי המסמכים נמסר לנתבע כי עליו להחליף רצועת טיימינג אך הוא סירב.

5. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, להלן הנימוקים לכך:

א. בבואנו לבחון את טענות הצדדים עלינו לשים דגש על גילאי הצדדים וטיב יחסיהם. עסקינן בשכנים אשר מתראים באופן תדיר כאשר התובעים בגילאי צבא והנתבע מבוגר מהם נשוי ובעל משפחה. לפיכך, בית המשפט נותן משקל רב להצהרות הנתבע באשר לתקינות הרכב, הנתבע חזר והדגיש כי הוא מטפל ברכב ועושה את כל הטיפולים שצריך, אולם בפועל נראה כי האמת רחוקה מכך, על כך יעידו המסמכים אשר הוצגו בפני בית המשפט.

ב. הנתבע בחר לפעול בחוסר תום לב כלפי התובעים בהיותו מציג בפניהם מצג שווא כי הרכב תקין ומטופל, הצהרות כוזבות אלו בצירוף לעובדה כי הינם שכנים גרמו לתובעים להיכנס עמו לחוזה ולא לבדוק את הרכב טרם הקנייה.

ג. אין לייחס לנתבע ידיעה של ממש כי המנוע תקול, אולם יחד עם זאת ידע שהרכב לא מטופל באופן סדיר וקיימת בעיה ברצועת הטיימינג אשר לא סודרה במשך שנתיים. די בכך בכדי לייחס לנתבע עצימת עיניים בקשר למצב הרכב ולחייבו בפיצויים.

ד. מכלל הראיות עולה כי התובעים הסתמכו על הצהרותיו הכוזבות שהציג בפניהם הנתבע, הצהרות אלו של הנתבע הם שגרמו לתובעים להיכנס עמו לעסקה זו.

אשר על כן, בית המשפט מוצא לנכון לחייב את הנתבע בסך של 11,975 ₪ אשר נגזר מההפרות הבאות: