ת"ק 19915-01-16 אבו ליל נ' מועצה מקומית עין מאהל

1.בפני תביעה קטנה בה עותר התובע לתשלום סך של 30,800 ₪.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, החל משנת 2002 התקשרו התובע והנתבעת (להלן: "המועצה"), בהסכם לשכירת דירה אשר שימשה כגן ילדים. (להלן: "ההסכם").

3.ביום 31.8.14, תם ההסכם בין הצדדים והמועצה פינתה את המושכר.

4.לטענת התובע המועצה לא מילאה את התחייבויותיה על פי ההסכם כמפורט בכתב התביעה, לרבות אי תשלום חשבונות מים למשך תקופה של כ-6 שנים.

5.בכתב ההגנה טענה המועצה כעיקר, כי שילמה לתובע את התמורה המוסכמת ואף יותר מכך ואילו התובע לא הוציא חשבוניות וקבלות, על אף שהוסכם על תשלום כולל מע"מ, עוד נטען במהלך הדיון כי בביקורת מס הכנסה חוייבה המועצה לנכות מתשלום השכירות לתובע סך של 2,600 ₪ ולאחר מכן יוכל התובע לקבל סכום זה ממס הכנסה.

6.ביום 5.6.16 התקיים דיון בפני, בנוכחות התובע וגזבר המועצה.

7.במהלך הדיון, לא כפרה המועצה בקיומו של חוב בגין השימוש התקופתי במים. הוכח בפני כי לא היה לנכס בו פעל הגן שעון מים נפרד אלא בבניין בו פעל הגן היו יחידות דיור נוספות שהשתמשו בשעון מים משותף. על כן הוסכם בין התובע למועצה בהסכם שצורף לכתב ההגנה על תשלום חודשי קבוע עבור מים. חישוב שנערך העלה כי חוב המועצה נאמד בסך של 5,400 ₪. (בין היתר בהתאם לכרטסת הנהלת חשבונות שהוצגה לי).

8.יתר טענות התובע בכתב התביעה לא הוכחו כדבעי שכן התובע לא המציא ראיות לתמיכה בטענותיו. כמו כן אין בידי לקבל גם את טענות המועצה, לרבות בנוגע להחזר המע"מ, היות ואלה לא נתמכו בראיות כלשהן בדבר פניות שבוצעו לתובע. גם את טענת ניכוי מס הכנסה אין בידי לקבל הואיל והועלתה רק במהלך הדיון ולא נתמכה בראיות כלשהן.