סליגסון ואח' נ' בכריה ואח'

בפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעות בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 13.6.15 בסמוך למתחם קק"ל בכביש עראבה – יודפת.

התובעת 1 היתה הנהגת ברכב מסוג "פיאט" (להלן: "רכב התובעות"), הנתבע 1 היה בזמן הרלבנטי נהג רכב מסוג "הונדה" (להלן: "רכב נתבע 1"), הנתבעת 2 היתה בזמנים הרלבנטיים נהגת של רכב מסוג פולקסווגן" (להלן :"רכב נתבעת 2").

על פי כתב התביעה, ביום 13.6.15 בשעה 16:00 עצר רכב התובעות בעקבות רכב של צד ג' אשר נעצר לפניו בכביש עראבה – יודפת, בסמוך למתחם קק"ל. התובעת 1 הבחינה כי רכב הנתבעת 2 אשר היה מאחור, סטה ימינה והספיק לעצור אך לפתע חשה התובעת 1 חבטה עזה ברכבה. רכב הנתבע 1 אשר הגיח מאחור, לא שמר מרחק כנדרש בתקנות ופגע ברכב הנתבעת 2 אשר נהדף קדימה כלפי רכב התובעות ו/או גם הוא לא שמר מרחק. לפיכך, רכב הנתבעים 1 ו – 2 ביחד או לחוד גרמו לנזקים המפורטים בדו"ח שמאי. התובעות תובעות פיצוי בגין עלות תיקון הרכב בסך של 5,945 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 1,350 ₪ והוצאות ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סה"כ הסכום הנתבע הוא 7,795 ₪.

נתבעת 2 הגישה כתב הגנה וממנו עולה כי לטענתה רכבה נפגע מאחור על ידי הנתבע 1 ונהדפה לעבר רכב התובעים וכי גרסה זו אף נתמכת על ידי התובעים בכתב התביעה. הנתבעת 2 טוענת כי בהתאם למידע המצוי בידיה עולה כי בימים אלו הגישו מבטחיה תביעה לבית המשפט השלום בנצרת כנגד הנתבע 1 בגין הנזקים הרבים שנגרמו לרכבה. הנתבעת 2 מבקשת כי התביעה כנגדה תידחה ולחייב את הנתבע 1 בהוצאותיה.

הנתבעת 3 , חברת הביטוח של הנתבעת 2 ביקשה להצטרף כנתבעת ועל פי החלטת בית המשפט צורפה כנתבעת 3.

בדיון שבפני לא התייצבה הנתבעת 2 לדיון וזאת נוכח העובדה כי טסה לחו"ל. נציגת הנתבעת 3 טענה כי מתנהל הליך נוסף כנגד הנתבע 1 בבית משפט השלום בנצרת ת"פ 6699-03-17. על פי כתב התביעה שהגישה הנתבעת 3 כנגד הנתבע 1 עולה כי מי שאשר בתביעה הוא נתבע 1. על פי טענת נציגת הנתבעת 3, הנזקים שנגרמו ברכבה של הנתבעת 2 מתיישבים עם הטענה כי מי שאחראי לתאונה הוא נתבע מס' 1.

התובעת 1 טענה בדיון שהיא נהגה ברכב הנפגע וכי אין לה טענות כלפי נתבעת 2 כיוון שלטענתה הנתבעת 2 עצרה בזמן וכי בסופו של דבר הנתבע 1 הוא זה שנהג במהירות מופרזת, פגע ברכב הנתבעת 2 ורכבה של הנתבעת 2 פגע ברכב התובעת. לשאלת בית המשפט השיבה התובעת כי מראש ידעה כי מי שאשם בתאונה הוא הנתבע 1 ואולם נאמר לה על ידי נציגי חברת הביטוח כי עליה לתבוע גם את הנתבעת 2. עוד עלה מעדותה של התובעת כי ראתה את הנתבעת 2 בולמת את רכבה וסוטה הצידה וכי לא רכב הנתבעת 2 פגע בה וכי ראתה את הנתבע 1 נוסע במהירות וצפתה שמשהו רע עומד לקרות. בנוסף, טענה התובעת כי רכבה של הנתבעת 2 ניזוק בפגיעה חזקה

הנתבע 1 העיד בבית המשפט ומסר כי נסע במהירות שאינה עולה על 80 קמ"ש וכי שמע שמישהו בולם לטענתו ופגע וכי הוא עצמו בלם את הרכב וכי הוא לא יודע באיזה מרחק היה כאשר בלם. עוד עלה מעדותו של נתבע 1 כי לטענתו יש לו תמונות אך לא הביא אותן, כמו כן תיקן את רכבו אך אין לו כל אסמכתא.

כאשר עסקינן ב"תאונת שרשרת", נשאלת השאלה האם הרכב האחרון בשיירה אחראי לתאונה בכך שפגע ברכב שלפניו והדפו אל עבר יתר הרכבים בשיירה ולפיכך הוא נושא באחריות לנזק שנגרם ליתר החוליות בשרשרת או שהרכב האחרון בשיירה הצטרף לתאונה קיימת שאירעה בין יתר כלי הרכב עוד קודם להצטרפותו לשיירה ובמקרה כזה פגיעתו, שהינה הפגיעה האחרונה, היוותה רק החמרת מצב ואיננה מהווה הגורם האחראי להתרחשות.