ת"ק 19445-05-15 בן חמו נ' אבו אדם ואח'

1.התובע היה בכל הזמנים הרלוונטיים הנהג של רכב מסוג "סקודה" שמספרו 37-264-67 (להלן : ''רכב התובע").

2. הנתבע היה בכל הזמנים הרלוונטיים הנהג של אופנוע שמספרו 95-405-30 (להלן: "האופנוע").

3. לטענת התובע, ביום 05/06/2014 בשעה 15:50 או בסמוך לכן, עשה דרכו רכב התובע בנסיעה לקראת צומת מרומזר ביציאה מקניון רמות בירושלים. רכב התובע עבר מנתיב לנתיב וראה כי דרכו פנויה, לפתע, חש התובע חבטה ברכבו. התברר כי האופנוע פגע ברכבו מאחור וגרם לנזקים המפורטים בדו"ח השמאי (להלן: "התאונה").

4.לטענת הנתבע, התאונה ארעה עקב סטייתו הפתאומית של התובע מנתיב נסיעתו לתוך נתיב נסיעתו של הנתבע. מדגיש הנתבע בכתב הגנתו כי "התובע לא נסע מעולם לפניו אלא סטה בחדות לעבר הנתיב השמאלי בו הנתבע כחוק".

דיון והכרעה

5.גרסת התובע בדיון: "בתאריך הנדון, לפני שנתיים בערך, יצאתי מקניון רמות ונסעתי לכיוון הרמזור, הסתכלתי שמאלה ראיתי מכוניות הצלחתי להשתלב, את הקטנוע לא ראיתי, הגעתי עד הנתיב השמאלי כדי לפנות, חצי מטר לפני הנתיב הרגשתי חבטה מאחור, הוא נכנס בי עם הקטנוע, נגרם לי נזק, יש הערכת שמאי, יש להניח לדעתי, אני בעברי הייתי איש משטרה, עשיתי הרבה קורסים במשטרה, במקרה כזה או שהוא נסע מהר, או שהוא לא שמר מרחק. החלפנו פרטים, הוא קיבל מכה קטנה, היה צריך לפנות אותו, הגיע סייר של המשטרה, הסייר לקח את הפרטים ואחרי זה כל אחד מזמנו הלך ללשכת התנועה כדי לתת עדות."

6.גרסת הנתבע בדיון: "אני נסעתי לכיוון מזרח ירושלים, מגבעת זאב למזרח ירושלים, הגעתי לרמות. בנתיב השמאלי שלי והרכב של התובע חתך את ארבעת הנתיבים, זה יוצא ארבעה נתיבים, ביציאה מהקניון יש שלושה נתיבים וברביעי זה הנתיב שבו הוא משתלב, הוא לא הצליח להשתלב כי המרחק הוא מאוד קצר, אני נוסע שם על בסיס קבוע, הכביש הזה בעייתי באזור הכביש הזה, הרבה צריכים לעשות פרסה שמאלה והם לא מצליחים, בלמנו, לא הייתה מהירות גבוהה, בגלל שהוא לא סיים את ההשתלבות שלו הוא חסם את הנתיב האחרון ואת הנתיב שלי, פשוט בלמתי ולא יכולתי לחתוך ימינה, פשוט התנגשתי בו מכה מאוד קטנה, הנזק היה קטן, גם האופנוע לא הושבת. הביטוח הוא של החברה."

7.לפנינו גרסה מול גרסה. במצב כזה נדרשת הערכאה הדיונית ל"שקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו. העובדה שאחד הצדדים נמצא כלא אמין אינה שוללת את האפשרות, כי מהימנותו של הצד השני תתגלה כנמוכה עוד יותר" (ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם בנבו, ניתן ביום 16.2.04).

8.במקרה דנן, התרשמותי הישירה באשר לעדות התובע היא, כי מדובר בעדות אמינה ואני מעדיף את עדותו על פני עדות הנתבע.

9.זאת ועוד, על פי עדותו של התובע שאני מקבלה כאמור, אני סבור, כי התאונה ארעה כיוון שנהג האופנוע - הוא הנתבע - לא שמר מרחק, כיוון שנסע באופן בלתי זהיר ובמהירות רבה, כפי שתיאר זאת התובע.

10.אף מקום הפגיעה של רכב התובע תומך בגרסת התובע: מקום פגיעות הנתבע הוא בחלק האחורי של רכבו. כלומר ניתן להסיק שהאופנוע הנהוג ע"י הנתבע נסע מהר, או שהוא לא שמר מרחק וסביר להניח שגם זה וגם זה.

זו גרסת התובע המתארת את הפגיעות כדלקמן: