ת"ק 19193-02-13 אלדן נ' אלמלח

בפני בקשה מאת התובע /המבקש מיום 18/5/14, לביטול פסק דין שניתן ביום 18/11/13, ונחתם ביום 26/11/13, בהיעדרו. על פי נימוקי הבקשה, המבקש/התובע לא התייצב לדיון בשל כך שלא קבל כל זימון לידיו, ולא ידע למעשה על מועד הדיון. לדבריו, חשב לתומו כי בשל עומס תיקים הקיים במערכת, טרם נקבע מועד לדיון בתביעתו.

בקשתו זו הועברה ביום 18/5/14 לתגובת המשיב בתוך 14 יום, אשר מצדו, עד למועד זה, לא הגיש תגובתו.

בהחלטה באם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד שומה על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחמת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט.

במקרה דנן, לא הובאה בפני עילת ביטול מחובת הצדק, שכן המבקש שהינו התובע, קבל זימון כנדרש ובתיק בית המשפט, קיים אישור מסירה לפיו מועד הדיון הודע לתובע. ככל שמסר התובע לבית המשפט בעת פתיחת ההליך, כתובת חסרה, לא מובנת או שגויה, הרי שיש לזקוף הדבר לחובתו. זאת ועוד, אין זה סביר כי אדם הפותח בהליך משפטי לא יטרח לברר מה עלה בגורלו של הליך זה, האם נקבע מועד לדיון ומהו מועד הדיון שנקבע. ואם אכן, וכעבור חודשים רבים, לא נקבע כל מועד דיון, שומה עליו לברר האם אכן אין כל מעש בתיק. דברים אלו נכונים ביתר שאת לנוכח כך שהתובע הגיש תביעתו כבר ב- 11/2/13. יודגש, כי בתיק בית המשפט מצוי אישור מסירה סרוק לפי התובע קיבל את הזימון למועד הדיון שהיה קבוע.

לפיכך, ועל סמך הנתונים הקיימים בתיק אין לי אלא להניח כי התובע ידע על מועד הדיון ובכל זאת לא התייצב אליו. זאת ועוד, הבקשה לביטול פסק הדין שניתנה אינה מוגשת במתחם הזמנים המותר כקבוע בחוק אלא קרוב לחצי שנה לאחר שניתן.