ת"ק 1918-06-15 כהן נ' ירושלים ואח'

על ידי חברי כב' הרשם הבכיר ניר נחשון במסגרת ת"ק (ירושלים) 7693-03-14 - דניאל כהן נ' משטרת ישראל-מדינת ישראל ולפיו צוותה המדינה לשלם פיצויים לתובע (שהוא התובע אף בענייננו) סכום כסף בגין השחתה של אותו כלי רכב בו עסקינן במסגרת תיק זה. ואולם, וזו עיקר הבעיה בתביעה דנא, התובע לא הצליח להבהיר לבית המשפט מה היה מצבו של רכבו – לפני החיפוש ומכאן הזהירות המתבקשת בקביעת שיעור הנזק.

14.זאת ועוד, לטענת התובע נגרמו נזקים בסך כ-11,000 ₪ וזאת בהסתמך על דו"ח שמאי. ואולם, השמאי לא הוזמן להעיד ועל כן אינני משוכנע כלל כי הסכומים שנקב הם סכומים ריאליים שמשקפים נזק של ממש. הבעיה בחוות הדעת נעוצה בכך, שאין זה ברור כלל כיצד השמאי נתן את חוות הדעת, מבלי שידע ידיעה אמיתית מה היה מצבו של הרכב לפני החיפוש. מכאן, הערך של חוות הדעת במקרה דנן כראיה הוא קלוש ואינני נוטה לקבלה.

15. כיוון שבכל זאת אני סבור שהייתה רשלנות בהתנהגות השוטרים אני פוסק לפי אומדנה של בית המשפט. ההלכה כפי שהתפתחה בשנים האחרונות, היא, "שעקרונית יש לתת עדיפות לדרך החישוב הקונבנציונלי והמפורט, העשוי, ברוב המקרים, להביא לתוצאה מדויקת וצודקת יותר; אולם, כאשר אין בפני בית המשפט מספיק נתונים אובייקטיביים, המאפשרים חישוב כאמור, אזי מציאת הפתרון בדרך האומדן הגלובאלי הינה לגיטימית ואף רצויה." (עא 487/82‏ ‎ ‎דוד נדלר‎ ‎נ' זורח שדה, פ''ד לח(4) 021).

16.אני קובע אפוא בדרך של אומדנה שהנזק שנגרם הוא בסך של 850 ₪ וזהו הסכום שהמדינה צריכה לפצות את התובע. בנוסף תפצה המדינה את התובע בסך של 350 ₪ בגין הוצאות משפט. סכומים אלה ישולמו על ידי המדינה לתובע תוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ו, 21 יוני 2016, בהעדר הצדדים.