ת"ק 19010-02-16 שדה נ' אמזלג

זו תביעת התובע להשבת הפרש בין מחיר העסקה למחיר הראוי לשיטתו וכן עוגמת נפש.

טענות הצדדים

התובע הוא בעל בית והנתבע הוזמן לתקן את דוד השמש שלו ולהחליפו. לאחר שהשניים סיכמו על מחיר של 3,600 ₪ והנתבע ביצע את ההתקנה, בדק התובע ומצא בפרסומים שונים כי אפשר והיה יכול לקבל את העסקה ולבצע את הדוד יותר בזול ( 3300 ₪ לפי מודעה אחת ו 2800 ₪ לפי מודעה אחרת) ואת ההפרש הרי הוא תובע בתביעה זו.

הנתבע השיב לפרסומים שהציג התובע אחד לאחד וטען כי הפרסומים מתעלמים הן מעלות הפינוי של החומרה הנמצאת במקום, דבר היוצר הבדל בין התקנה על בית חדש לבית התקנה על מערכת קיימת שיש להחליפה, הן מההבדל במחיר (באחד הפרסומים) בין קולט המיועד לתנאי קרה ירושלמיים כפי שקיבל התובע והן מפער המחירים המקובל בשוק בין חנות מפעל ובין מפיץ והן מן הסיכום בין הצדדים.

לאחר שהתובע פנה לנתבע, החזיר לו הנתבע את מרכיב הרווח שלו בעסקה (300 ₪ ) כי לא רצה לריב עמו.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהגישו לא מצאתי כי התובע הרים את נטל הראייה והוכיח את עילת התביעה לא את הפרת החוזה ולא כל נזק שנגרם ואלה טעמיי :

1. הצדדים הסכימו על מחיר ואין קיומו התאורטי של מחיר מעט זול יותר על גבי מודעה מצדיק פיצויים בשל הפרה או פגם בכריתה.

2. הנתבע הראה להנחת דעת בית המשפט כי המחיר שהציע לעסקה היה הוגן ובוודאי לא חרג מהטווח המצדיק פיצוי עקב פגם בכריתת החוזה.

3. הנתבע הראה את החסרים וההבדלים אף בין המודעות שהציג התובע והפריך אף את המחיר התאורטי שהוצג בהן לאחר שהוכיח את מרכיבי ההפרשים במחיר להנחת דעת בית המשפט במרכיבים הבאים :

   • ההבדל במחיר המבוסס על מכתב החברה בין קולט עמיד בטמפ' נמוכה ובין קולט שאינו עמיד בטמפ' נמוכה.

   • ההבדל במחיר בין התקנה במבנה חדש לבין התקנה הטעונה עבודה הדרושה לסילוק מתקן ישן.