בכריקו ואח' נ' יצחקי - פסקדין

רקע

1.לפניי תביעה במסגרתה מבקשים התובעים- השוכרים, לחייב את הנתבע- המשכיר, לשלם להם פיצוים בסך כולל של 8,990 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם עקב הפרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים ביום 02/08/16 לפיו שכרו התובעים את דירתו של הנתבע ברח' יצחק רבין 1 באור יהודה, לתקופה של 12 חודשים מיום 01/09/17 ועד ליום 31/07/16 וכן תקופת ברירה אופציה לשנת שכירות נוספת.

התובעים מסרו לתובע המחאות על חשבון תשלומי השכירות ואף שילמו דמי תווך בסך של 3,000 ₪ למתווכת כרמלה אשר תיווכה בעסקת השכירות בין הצדדים.

טענות התובעים

2.התובעים פעלו בהסתמך על הסכם השכירות עם הנתבע, הודיעו למשכיר, הבעלים, של הדירה ששכרו באותה עת שבכוונתם לפנות את הדירה וזו אכן הושכרה לשוכרים אחרים. באמצע חודש אוגוסט 2016 הודיע להם הנתבע, כי הדיירים השוכרים הנוכחיים אינם מוכנים לפנות את הדירה. לפיכך, הסכם השכירות עמם לא יקוים. מידע דומה נמסר להם על ידי המתווכת כרמלה. בנסיבות אלה, נאלצו התובעים לחפש דירה חלופית למגוריהם, בתוך בהתראה קצרה ומשום כך נגרמו להם נזקים כפי שיפורט להלן;

טענות הנתבע

3.הסכם השכירות בין הצדדים נחתם לאחר שהדיירים שגרו במושכר הודיעו לו, כי הם מתכוונים לעזוב את הדירה בסוף חודש אוגוסט 2016.

10 ימים לאחר חתימת החוזה, הודיעו הדיירים דניאל ושרית בר לב לנתבע, כי אינם יכולים לפנות את הדירה במועד מאחר שהדירה החלופית, אותה התכוונו לשכור, לא תהיה פנויה. הנתבע הגיע למושכר כדי לשוחח עם בני הזוג בר לב, ומתוך רחמים כלפיהם, ומשאינו יכול לפנותם בכוח, התיר להם להישאר בדירה.

הנתבע הודיע מיד לתובעים על ההתפתחויות, והציע להם לשכור דירה חלופית. לצורך זה, אף ביקש מהמתווכת כרמל לאתר עבורם דירה אחרת. המתווכחת הציעה לתובעים מספר דירות וכן גם דירה אחרת המצויה באותו בניין, בקומה 6, שתי קומות מעל למושכר, אולם הם סירבו לכך.

באמצע אוגוסט 2016 הודיעו התובעים לנתבע, כי מצאו דירה חלופית וביקשו שישיב להם את ההמחאות שמסרו לו עבור דמי השכירות, ואף ביקשו ממנו לפצותם על הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהפרת החוזה. הנתבע סבר, כי לא נגרמו לתובעים נזקים כלשהם, אך לפנים משורת הדין, הציע לתת להם פיצוי בסך של 1,400 ₪ בלבד.

דיון בתביעה

4.התקיים לפני דיון בתביעה במסגרתו העידו התובעים וכן הנתבע.

דיון והכרעה

5.כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4)981(2003).