ת"ק 18172-10-15 ארד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

זוהי תביעה לפיצוי בגין הפסדים שנגרמו לתובע (השתתפות עצמית וכינון) עקב תאונה שקרתה ביום 29.5.15 בה היה מעורב רכב שבוטח על ידי הנתבעת.

גרסת התובעת לתאונה הינה:

הרכב של הצד השני עמד בצד שמאל של הרחוב. מדובר ברחוב צר. היא התעסקה שם כנראה עם התינוק ואני חיכיתי שהיא תסגור את הדלת, ואחרי כמה דקות היא סגרה את הדלת, ואז אני התחלתי לנסוע, ותוך כדי נסיעה, קיבלתי מכה ברכבי. הפגיעה אצלי היתה בכנף שמאלי אחורי. הדלת שלה נתפסה במרווח של הדלת האחורית לכנף אחורי שמאל. אני חיכיתי כמה דקות ועברתי. היא ראתה שאני רוצה לעבור והיא סגרה את הדלת.

הנהגת מטעם הנתבעת סיפרה:

זה היה שישי בשעות הבוקר. האוטו שלנו היה בחניה. הכנסתי את הילדה שלי למושב הבטיחות מהצד של הכביש כי פשוט מהצד השני היו לי דברים. האוטו של התובע הגיע. עצר, ראה אותי צפצף, אמרתי לו שניה והוא פשוט המשיך לנסוע. אני שומעת את גרסת התובע ואני משיבה שאולי הצמדתי אותה טיפה אלי, אבל בטח לא פתחתי אותה שוב. כדי לחגור ילד במושב לוקח בדיוק 2 דקות

בעלה, שעמד בסמוך לרכבה, העיד כך:

אני עמדתי על המדרכה ליד תא המטען של הרכב. אשתי הלכה לחגור את הילדה שלי. אז הגיע האוטו של האדון, עצר, צפר. סימנו לו לחכות, ואז התחיל לנסוע ופגע בדלת. אני חושב שהוא עצר עוד לפני אבל אחרי כמה שניות הוא התחיל לנסוע.  אני שומע את גרסת התובע ואני משיב שזה לא נכון. בשום שלב אשתי לא עזבה את הפעולה של חגירת הילדה. היא המשיכה לחגור אותה. בשום שלב היא לא פתחה את הדלת. אני ראיתי מהצד שלי שהיא מתעסקת עם הילדה וחוגרת אותה ומסמנת לה בעדינות שימתין, ואז הוא עובר.

הנתבעת הציגה תמונות שלטענתה צולמו על ידי הנהגת מטעמה במקום התאונה וביום התאונה. אמנם התובע לא אישר האם מדובר בתמונות מאותו היום אולם לא הכחיש באופן פוזיטיבי וחד משמעי כי לא מדובר בתמונות ממקום התאונה ולכן אני מוצא לקבל תמונות אלו מטעם הנתבעת.

בתמונה ניתן לראות כי רכב הנתבעת חונה על המדרכה מצד שמאל כאשר משני עברי הדרך, בהמשך קדימה, מוצבות מכולות, ככל הנראה של פסולת בניין.