הוד נ' נתאי

תביעה לתשלום סך של 7,000 ₪.

עובדות הליכים וטענות הצדדים

בכתב התביעה, שהוגש ביום 8.2.2015, טען התובע (להלן – הוד), דיפלומט בדימוס, כי הנתבע (להלן – נתאי), עורך דין במקצועו, גנב מקרר שהיה בדירתו.

הוד טען, כי נתאי נכנס לדירתו המושכרת, ונטל ממנה את המקרר, ללא ידיעתו, וללא רשותו.

הדבר, לדברי הוד, נודע לו רק כעבור שנה, ואז הודה נתאי, כי אכן נטל את המקרר, והסכים להשיבו לידיו (לידי הוד) כשישוב (הוד) לישראל משליחות דיפלומטית.

ואולם, לדברי הוד, בהמשך, לפני ששב ארצה, ולמרות שהתחנן בפני נתאי להשיב לידיו את המקרר, נתאי סירב לכך, בטענה כי מדובר בגרוטאה.

לפיכך, נאלץ הוד, לדבריו, לרכוש מקרר חדש.

הוד גם הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין נגד נתאי, אך האחרון, לדבריו, עמד בסירובו להשיב לידיו את המקרר.

רק לאחר הגשת תלונה נוספת, הפעם למשטרה, הסכים נתאי להשיב לו את המקרר, אך אז כבר רכש (הוד) מקרר חדש, ולא היה לו מקום עבור המקרר בדירתו.

הוד גם ציין, כי נתאי איים עליו, ואמר לו, כי אם יפנה למשטרה ולוועדת האתיקה, הוא ישיב לו כגמולו, ויגיש נגדו תביעה על סך של 50,000 ₪.

בכתב תביעה מתוקן שהגיש הוד לאחר מכן (שכן כתב התביעה המקורי לא כלל את מספר הזהות של נתאי ולא הומצא לידיו), חזר הוד על האמור, והוסיף, כי ביקש, לאחר שנודע לו כי המקרר נלקח מדירתו, כי יושב לו בחודש אוקטובר 2014; כי משלא הושב לו המקרר, נאלץ גם לשהות מספר ימים במלון; כי המועד שבו נחקר נתאי במשטרה היה בחודש ינואר 2015; וכי אם נתאי היה מודיע לו בזמן, הוא (הוד) היה דואג לאחסון המקרר.