שרוני נ' י.י. שרוני השקעות ופרויקטים בע"מ

לפני תביעה על סך כ-4,400 ₪.

התובעת טוענת כי רכשה מהנתבעת מצלמות אבטחה ומערכת הקלטה, אולם במערכת נתגלו תקלות. הנתבעת טוענת כי לא נמצאה תקלה במערכת וכי לאחר שהמערכת טופלה בידי גורם זר, אין המערכת עוד באחריות.

מכתב התביעה עולה כי באוגוסט 2016 רכשה התובעת מערכת הקלטה דיגיטלית ושתי מצלמות נסתרות, וקיבלה התחייבות לאחריות למשך שנתיים. שבועיים לאחר שהותקנה המערכת נמצא כי סרטי הצילום לתקופה ראשונה זו נמחקו ובשל תקלות נוספות לא עלה בידי התובעת לצפות בסרטי האבטחה. הנתבעת התחמקה ממתן שירות והתובעת שכרה שירותי בעלי מקצוע אחרים לתיקון המערכת. התובעת דורשת את תמורת תיקון המערכת ופיצוי נוסף בגין עגמת הנפש שנגרמה לה.

לכתב התביעה צורפו ההסכם עם הנתבעת וכן חשבונית מס / קבלה של "עוז סער חקירות" בגין "שכ"ט" (אין פירוט אודות העבודה שבוצעה). כן צורפה חשבונית מס / קבלה על החלפת כונן קשיח (קבלה של "מגן מערכות", מאפריל 2017).

מכתב ההגנה עולה כי אין מחלוקת באשר לעצם ההתקשרות בין הצדדים ולהתקנת המערכת אצל התובעת. נטען כי כעבור מספר חודשים, ובשל טענת התובעת על תקנה במערכת ההקלטה, החליפה הנתבעת את הדיסק הקשיח במערכת ללא תשלום ובמסגרת האחריות. בינואר 2017 טענה התובעת שאין בידה לאתר תיעוד במערכת לאירוע בו הושחת רכבה. נציג הנתבעת הגיע לבית התובעת ובמשך למעלה מארבע שעות ערך חיפושים בהקלטות – אך לא מצא דבר, אולם מצא כי ההקלטה תקינה ומלאה וכי קיימות מלוא ההקלטות למועדים שנבדקו. נמצא כי המערכת פעלה באופן תקין, ולראיה – תיעדה, למשל, מעבר בעלי חיים בחנית התובעת. התובעת לא שילמה על שירות זה.

כעבור מספר ימים פנה לנתבעת חוקר פרטי מטעם התובעת וביקש את הגדרות מערכת האבטחה על מנת להתקינה מחדש. התברר כי המערכת פורקה על ידי החוקר כדי להוציא ממנה נתונים, ועתה ביקש להתקינה בשנית. הנתבעת מסרה לחוקר את הנתונים שביקש, אולם כאשר פנתה התובעת וטענה כי המערכת לא מקליטה – נענתה כי משטופלה המערכת על ידי צד שלישי, אין הנתבעת אחראית לתקינותה.

הנתבעת צירפה לכתב ההגנה, בין השאר, העתקי התכתבויות עם התובעת ועם בנה.

בדיון הראשון שנקבע ביקשה התובעת לדחות את הדיון על מנת לזמן לעדות את החוקר ששכרה. הובהר לתובעת כי בידה לבקש לזמנו בצו בית משפט, ככל שהדבר יידרש. לדיון הנדחה לא התייצבה התובעת, אולם לא היה בידי בית המשפט אישור מסירה ולא ניתן היה לקבוע אם הוזמנה אליו כדין.

לדיון השלישי התייצבה התובעת ללא החוקר והבהירה כי כשביקש שכר בעד עדותו החליטה לוותר על עדות זו.

בדיון עצמו חזרו הצדדים על טענותיהם.

דין התביעה להדחות.

נטל ההוכחה הוא על כתפי התובעת. המוציא מחברו – עליו הראיה. על התובעת להראות כי לא קיבלה מהנתבעת את השירות לו התחייבה הנתבעת ומשכך, כי הנתבעת הפרה את ההסכם בין הצדדים ובאופן שחייב את התובעת לרכוש שירות זה מגורם נוסף.

לא מצאתי כי עלה בידי התובעת להרים נטל זה.

התובעת והנתבעת הציגו גרסאות עובדתיות שונות (בחלק מהסוגיות) באשר להשתלשלות האירועים ולטיפול במערכת שרכשה התובעת מהנתבעת. על מנת לסתור את גרסת הנתבעת ולהרים את הנטל הנדרש לשם הוכחת התביעה היה בידי התובעת להמציא ראיות ועדויות (של החוקר, של בנה) ומשלא עשתה כן – חזקה שהיה בראיות אלו, שלא הובאו, כדי לסתור את גרסתה. הכלל הוא כי צד שנמנע מלהציג ראיה שהיה ברשותו להציגה עשה כן על מנת שראיה זו לא תהיה לפני בית המשפט, ועל כן יכול בית המשפט להניח כי לו היה מקבל ראיה זו היה בה כדי להחליש את גרסת הצד שלא הביאה.