ת"ק 1775-03-14 לזמי ואח' נ' לביא ואח' - פסקדין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 8.4.13 בשדרות הגעתון בנהריה .

2.התובעת 1 הינה בעלת הרכב והתובעת 2 הינה הנהגת אשר נהגה ברכב בשעת התאונה.

לטענת תובעת 2 , התאונה ארעה בנתיב הימני של הכביש , אשר הינו כביש עירוני בעל 2 נתיבי נסיעה , בו מותרת החניה על פי דין משני צדי הכביש.

בשעת התאונה , ישבה תובעת 2 בתוך רכבה צמוד למדרכה מצד ימין של הכביש ורכבה היה מונע , ברם טרם החלה בנסיעתה , והייתה במצב של עצירה מוחלטת . מצדה הקדמי והאחורי של הרכב חנו רכבים נוספים.

בעודה ממתינה כי בתה היושבת מאחור תחגור את חגורת הבטיחות הבחינה במראה ברכבה של נתבעת 1 סוטה לכיוון רכבה.

מאחר וכאמור הייתה בחנייה מוחלטת , ומצדה היו רכבים , לא היה בידה בכדי למנוע את התאונה , והנתבעת 1 פגעה עם רכבה ברכב התובעת 1.

3.לטענת הנתבעות , נתבעת 1 נסעה במהירות המותאמת לתנאי הדרך תוך שהיה רמזור לפניה. לפתע , התובעת 2 יצאה ממקום חנייתה לעבר נתיב הנסיעה , חסמה את נתיב הנסיעה בו נסעה נתבעת 1 כחוק ,ואירוע התאונה היה בלתי נמנע. לטענת נתבעת 1 , לא סטתה מנתיב נסיעתה אלא נסעה בנתיב הימני במטרה להמשיך בנסיעה ישרה , והתובעת 2 אשר יצאה מבלי לתת דעתה לתנועה , יצאה בחוסר זהירות ממקום חנייתה , וכתוצאה מכך ארע מגע בין שני כלי הרכב.

4.במעמד הדיון חזרו תובעת 2 ונתבעת 1 על גרסתן לנסיבות התאונה כפי שנטענה בכתב התביעה.

עוד העידה תובעת 2 כי הבחינה בנתבעת 1 בטרם פגעה ברכבה , כאשר היא איננה מתרכזת בנסיעתה , וסוטה לכיוון רכבה. מפאת המהירות בה קרו הדברים לא עלה בידה לצפור לנתבעת.

5.שמעתי את עדויות הנהגות המעורבות אשר הדגימו כל אחת לגירסתה את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות, עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה דו"ח השמאי, תמונת נזק ושרטוט הנתבעת , ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות מצאתי כי הנתבעת 1 אחראית באופן מלא לתאונה , ואנמק :

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה בשדרות הגעתון בנהריה , בקטע כביש בו ישנם שני מסלולי נסיעה , כאשר משני צדי הכביש מותרת החניה על פי חוק , ובהתאם , רק כלי רכב אחד יכול לנסוע בנתיב הנסיעה.