ת"ק 17733-09-14 קרואני נ' אברהמי

הערה מקדימה: לאחר הדיון מיום 29/7/15 הגיש התובע ביום 2/8/15 הבהרה לאופן חישוב התביעה. באותו מועד ניתנה החלטה המאפשרת לנתבעת להגיב לאמור בבקשה. הנתבעת לא מסרה תגובתה וזאת למרות שחלף המועד שנקצב. בנסיבות אלה יש ליתן פסק דין בהתאם לחומר הקיים בתיק.

1.התביעה היא בגין יתרת חובות תקופת שכירות שלא שולמו. עם סיום תקופת השכירות עלו היחסים שבין הצדדים על שרטון, או אז נאמרו בין הצדדים אמירות שמוטב שלא היו נאמרות.

הנתבעת מודה בחלק מהחוב וטוענת לזכות קיזוז בגין תשלומי יתר ששילמה בתקופת השכירות.

רקע ונסיבות הצריכות לעניין:

2.הנתבעת שכרה מאת התובע דירה לצורך מגורים עם ילדיה, בקומה השנייה בבית מגורים שבבעלות התובע. התובע עצמו מתגורר בקומה השלישית והדירה בקומה הראשונה מושכרת לשוכר אחר.

תקופת השכירות היתה מאפריל 2012 עד אוגוסט 2013 (להלן: תקופת השכירות).

לטענת התובע בתום תקופת השכירות נותרו לנתבעת חובות בגין דמי שכירות, דמי שימוש במים, דמי שימוש בחשמל וכן חובת תשלום בגין נזקים שנותרו במושכר. שיק שניתן להבטחת חובות בתקופת השכירות חולל.

3.מנגד טענה הנתבעת כי בכל תקופת השכירות שילמה את שנתבקשה בידי התובע מבלי לבדוק את דרישת התשלומים וכי בתום תקופת השכירות התחוור לה כי שילמה תשלומי ביתר בגינם עומדת לה זכות קיזוז מהחוב שנותר.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4.אין מחלוקת בין הצדדים לגבי תקופת השכירות, לגבי גובה דמי השכירות ולגבי גובה הארנונה עליה סוכם.

בהתאם לראיות שהובאו בפניי, למעשה לא נסתרה טענת התובע כי לדירה בה התגוררה הנתבעת היה מונה מים נפרד ומונה חשמל נפרד שהעיד על שימוש בפועל של הדירה.

הנתבעת עצמה למעשה לא חולקת שלא היתה לה כל טענה לגבי גובה התשלומים החודשיים שנדרשו ממנה בהקשר לשימוש במים וחשמל ולמעט החודשיים האחרונים לשהותה בדירה, שילמה את כל החשבונות השוטפים.