אמסלם נ' וו.אס.אי. וול סטריט ישראל בע"מ

לפני תביעה על סך 8,500 ₪.

התובעת טוענת כי באוגוסט 2015 (נכתב בטעות 2016) נרשמה לקורס אנגלית אצל הנתבעת, אך כעבור חודשיים – מנסיבות אישיות – ביקשה לבטל את הרישום לקורס. נציגת הנתבעת, שמסרה כי לא ניתן לבטל את הרישום, הציעה להקפיא את הרישום למשך שנה (ללא תשלום) או לפרק זמן לא מוגבל (בתמורה לתשלום נוסף). התובעת שילמה 600 ₪ נוספים (בנוסף לעלות הקורס בסך 7,900 ₪) לשם הקפאה לא מוגבלת של זכותה בקורס, אולם בדצמבר 2016 למדה כי ההקפאה בוטלה.

הנתבעת טענה כי התובעת נרשמה לקורס בן עשרה חודשים לאחר שקיבלה הסברים אודות מבני הקורסים בפגישה שנערכה מספר ימים קודם לכן. התובעת השתתפה בשיעורים (באופן לא סדיר) ובנובמבר עדכנה את הנתבעת כי עברה דירה וכי היא מבקשת להקפיא את לימודיה למשך שנה. הנתבעת אישרה, באופן חריג (ככלל הקפאה מבוצעת לפרק זמן של עד חצי שנה), את בקשת ההקפאה של התובעת – ובכפוף לתשלום סך 600 ₪. תקופת ההקפאה המוסכמת הסתיימה בנובמבר 2016. טענת הנתבעת היא, לפיכך, כי התובעת הפרה את ההסכם שאת תנאיו הכירה ולהם הסכימה וכי אין היא זכאית להחזר כלשהו.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובעת טענה כי לא חתמה על מסמך ההקפאה ולא אישרה את תנאיו.

למעשה, הצדדים לא חלוקים באשר למרבית עובדות המקרה. אין מחלוקת כי התובעת נרשמה לקורס בן עשרה חודשים ואין מחלוקת כי ביקשה, מסיבותיה, להפסיק את הלימודים. בדין נמסר לתובעת כי בשלב זה של ההתקשרות (לאחר כשלושה חודשים ולאחר שכבר נטלה חלק בשיעורים) לא ניתן יהיה לבטל את ההסכם (ור' הוראות ת' 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) וסעיף 9 לתוספת לתקנות).

המחלוקת היא באשר להסכמה שהיתה או לא היתה להקפיא את זכויות התובעת אצל הנתבעת.

הנתבעת הציגה "נספח להסכם התקשרות – הקפאה חד פעמית ללא תשלום", המלמד על הקפאת תקופת ההתקשרות בין הצדדים לתקופה שמתאריך 3.11.15 ועד לתאריך 3.11.16, ועל כי תקופת הלימודים תתחדש בתאריך סיום ההקפאה (ס' 5 לנספח).

אין ספק כי נספח זה לא מבטא את ההסכמה בין הצדדים – מדובר בהקפאה ללא תשלום, כמצוין בכותרת המסמך (וכאשר בגוף המסמך אין כל התייחסות לתשלום), ושני הצדדים מאשרים כי ההקפאה הותנתה בתשלום בסך 600 ₪ (ששולמה).

התובעת טענה כי החתימה על גבי נספח זה אינה חתימתה, ומשכך – על הנתבעת הנטל לסתור טענה זו, ולא הוצגה כל ראיה שיש בה כדי לשלול את טענת התובעת (חוות דעת גרפולוגית, תצהיר מטעמו של מי שהתובעת חתמה לפניו או כיו"ב).

משכך, שאין בידי הנתבעת לשלול את טענת התובעת כי הובטח לה בעל פה שתקופת ההקפאה תהיה לא מוגבלת בזמן, ואני מקבל את גרסת התובעת בנקודה זו.

התוצאה היא כי ההסכם בין הצדדים, למתן שיעורים בהתאם להסכמה מיום 12.8.15, נותר בתוקפו.

הצדדים יוכלו להודיע, לפיכך, בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין החלקי לידיהם, האם מוסכם שהתובעת תוכל להשלים את לימודיה בקורס אליו נרשמה כאמור – וזאת ללא תשלום נוסף מצדה. ככל שלא ניתן להגיע להסכמה כאמור (ואף בשל היעדר זמינות של קורס מתאים במקום מגוריה הנכחי של התובעת) יורה בית המשפט על ביטול ההסכם וייקבע את שיעור ההחזר הכספי שיועבר אליה (כאשר יובהר כבר עתה שאין מדובר בהחזר של מלוא דמי הלימוד, כאשר התובעת כבר השתתפה בחלק מהשיעורים).