מחאמיד נ' מגן דוד אדום בישראל ואח'

בתאריך 8.5.16 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה כספית לתשלום סך של 1,500 ₪.

מאז הוגש כתב התביעה כאמור, פנו הצדדים אל בית המשפט בבקשות שונות שנדונו והוכרעו כל אחת לגופה ואילו הדיון בתביעה עצמה נקבע תחילה ליום 25.12.16 ולבקשת נתבע 3 נדחה ליום 2.3.17 בשעה 13:00.

על פי רישומי מזכירות בית המשפט, תוכן החלטתי מיום 20.12.16 בדבר דחיית הדיון כאמור הודע לתובע בטלפון ובפקס ביום שמלחרת – 21.12.16. בנוסף לכך נשלחה אל התובע הודעה בדואר רשום.

בתאריך 2.3.17, משהתובע לא התייצב לדיון אשר דבר קיומו במועד זה הודע לו כאמור, החלטתי להעתר לבקשת הנתבעים והוריתי על דחיית תביעתו תוך חיובו בתשלום הוצאותיהם בסך 500 ₪ לכל אחד.

ביום 27.3.17 הגיש התובע לבית המשפט בקשה לביטול פסק הדין, היא הבקשה המונחת בפני כעת.

בבקשתו טוען התובע כי ההחלטה בדבר דחיית הדיון מיום 25.12.16 ליום 2.3.17 לא נמסרה לו ולא רק זאת, אלא שביום 25.12.16 הוא התייצב בבית המשפט לשווא.

צר לי מאוד על ההערות הפוגעניות בהן שזורה בקשת התובע, הן כלפי בית המשפט והן כלפי הנתבעים.

לגופו של עניין –

בבחינת טענות התובע לפיהן דבר דחיית הדיון לא הודע לו, מצאתי כי: