ת"ק 1720-01-17 חיזגילוב נ' שוחט

1.ביום 11/6/16 נסע התובע ברכבו, שהיה נהוג בידי אחיו, בכביש 4. בסמוך לצומת אולגה, היה פקק תנועה. רכב התובע עצר, נשמע "בום" ומיד אחר כך נשמע "בום" נוסף עת הרכב שנסע אחרי רכב התובע התנגש בו.

היתה זו תאונת שרשרת.

רכב הנתבע היה הרכב השלישי, ולטענת התובע, רכב הנתבע פגע ברכב האמצעי והעיף אותו אל עבר רכב התובע.

2.בתאונה נגרמו לרכב התובע נזקי רכוש, כמתואר בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה – וסכומם 1895 ₪.

בנוסף הוא תובע את שכ"ט השמאי – 500 ₪, את ירידת הערך על פי חוות דעת השמאי – 1255 ₪, את עלות האמבולנס שהזמין ופיצוי על עוגמת נפש.

סכום התביעה 8178 ₪.

3.הנתבע בכתב הגנתו טען שהיה הרכב השלישי בתאונת השרשרת, ושהמגע של רכבו היה עם הרכב האמצעי.

בעדותו בבית המשפט העיד שלא שמע את ה"בום" ואינו יכול למעשה לשלול את הטענה שרכבו הדף את הרכב האמצעי אל רכב התובע, אך הוסיף שפיצה את הרכב האמצעי אך ורק בגין הנזק שבחלקו האחורי.

4.אין מנוס אלא לקבוע שהנתבע אחראי לתאונה, הואיל ורכבו, על פי העדויות שבפני, הדף את הרכב האמצעי על רכב התובע.

5.באשר לנזק – על הנתבע לשאת בנזק הישיר ובירידת הערך על פי חו"ד השמאי, וכן בשכ"ט השמאי, אך לא בעלות האמבולנס – שעניינו נזקי גוף המכוסים על ידי ביטוח החובה של התובע.

כמו כן, זכאי התובע לפיצוי עבור טרחה ועוגמת נפש, אך לא בסכום שתבע, שהוא מופרז.