בלכר נ' דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ

בפני תביעה קטנה שעניינה תשלום פיצוי בגין איחור במסירת דירה בהתאם להסכם המכר בין הצדדים.

אין מחלוקת כי בהתאם להסכם המכר מועד המסירה החוזי היה ביום 15.10.15, כי ההסכם קבע (סעיף 7.7) תקופת חסד (גרייס) לקבלן של 60 יום, וכי הדירה נמסרה בפועל ביום 24.5.16.

המחלוקות בין הצדדים הן לגבי תקופות ארכה נוספות שלטענת הנתבעת מצטרפות לתקופת הגרייס, ולגבי גובה הפיצוי החודשי.

להלן אדון בהן כסדרן.

הטענה הראשונה היא לגבי היווספות תקופות ארכה נוספות בשל שינויים פנימיים שביקשה התובעת להכניס בדירה, כאשר על פי ההסכם בקשת שינויים מזכה את הקבלן בארכה של 75 יום נוספים. התובעת מאשרת כי ביקשה שינויים, אך טוענת כי שתי הבקשות שנחמתו על ידה, הראשונה ב-5.2.14 והשניה ב-16.8.15 הן אותה בקשה בשינויים קלים, ואילו הנתבעת טוענת כי בקשות השינויים היו שתי בקשות נפרדות ועל כן יש לחשב כל אחת מהן בנפרד.

לאחר שבחנתי את שני טפסי הבקשה לשינויים מאתי כי מדובר באותם שינויים, בתוספות וגריעות קלות בלבד, ועל כן יש מקום לחישוב תקופת ארכה אחת של 75 יום בגינם.

הטענה השניה שהעלתה הנתבעת היא כי בהתאם לסעיף 7.1 ו-7.2 בהסכם, אין התובעת זכאית לפיצוי בגין איחור שנבע מגורמים שאינם בשליטת הנתבעת, ובמקרה דנן מדובר בעיכוב של ארבעה חודשים שנבע מאי השלמת עבודות גימור של תאורת רחוב ומעקה בטיחות על ידי הקבלן מטעם משרד השיכון שביצע עבודות בשטח הציבורי. הנתבעת הציגה תכתובת בעניין זה. התובעת טוענת כי הסיבה לעיכוב במסירה אינה קשורה לעבודות בשטח הציבורי, וכי בניינים אחרים שנבנו באותו פרוייקט, ובאותו רחוב, נמסרו לדיירים מספר חודשים קודם לכן. התובעת הציגה תכתובת עם משרד הבינוי והשיכון לפיה התשתיות הושלמו לפני יולי 2015.

לאחר שבחנתי את המסמכים שהוצגו ע"י הצדדים, לא מצאתי כי הנתבעת הוכיחה ברמה מספקת את הקשר בין תאורת הרחוב לאורך כל רחוב שבזי והשלמת המעקה בפינה הדרום מזרחית של הגשר, שצויינו במכתב חב' גוני הנדסה בע"מ מפברואר 2016, לבין אכלוס הבניין, כאשר מהנדס החברה יעקב ניצן כותב באותו מכתב כי אין קשר בין עבודות השלמה אלה לבין אכלוס הבניין במגרש 202. כך עולה גם ממכתב המהנדס יעקב ניצן מחב' גוני הנדסה מיום 2.12.15 במענה לפניית התובעת (נספח ד' לכה"ת), כי משרד השיכון השלים את כל עבודות הפיתוח המבוצעות ע"י קבלנים ביולי 2015. כן הוא מציין כי גם חברת החשמל השלימה את כל הנדרש בבניין למעט אי השלמות בשל בעיות שהיה על הקבלן/היזם לפתור. לפיכך אני דוחה את הטענה כי הנתבעת זכאית לארכה נוספת ללא תשלום פיצוי בשל גורמים שאינם קשורים אלה.

מחלוקת שלישית בין הצדדים היא לגבי גובה שכר הדירה לפיו יש לחשב את הפיצוי, כאשר הנתבעת מסתמכת על הסכום הקבוע בהסכם (סעיף 15.5) כמשקף את אומד דעת הצדדים - 1,000 ₪ לחדר, כמכפלת שכ"ד הראוי ב-1.5, ואילו התובעת טוענת שיש לחשב את הפיצוי החודשי לפי שכ"ד של דירה מקבילה באותו גודל, מיקום ומצב. התובעת הפנתה לסעיף 5א(5) לחוק המכר (דירות) לפיו הזכאות לפיצוי מחושבת לפי הסכום הנקוב בחוזה או לפי שכר הדירה בדירה דומה בגודלה ובמיקומה מוכפל ב-1.5, לפי הגבוה מביניהם.