ת"ק 17090-07-14 אבו זלף נ' שרוף ואח' - פסקדין

בתאריך 12.7.13, בכביש שבין עוספיה לדלית אל כרמל, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו, ובין רכבו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

בכתב התביעה פירט התובע את האופן בו אירעה התאונה, כאשר נסע בכביש, בכיוון כללי מעוספיה לדלית אל כרמל. הנתבע, שהגיע ממולו, סטה לעברו, תוך שהינו חוצה קו הפרדה רצוף ופגע ברכבו.

בכתב התביעה נטען עוד כי עובר לפגיעה ברכב התובע, פגע הנתבע ברכב הסעות של אגד ורק לאחר מכן פגע ברכבו של התובע.

בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים נכתב כאילו מר סמי אשקר, מי שנהג ברכב ההסעות של אגד, הינו הנתבע מס' 3 אך התובע לא הגיש כל תביעה כנגדו ולא היה כל מקום לציינו כנתבע בכתב ההגנה.

מכל מקום, לטענת הנתבעים, בהגיע הנתבע 1 לעקומה שמאלה בכיוון נסיעתו, רכב ההסעות הנהוג על ידי מר סמי אשקר סטה לעברו ופגע בו בעוצמה רבה, כאשר לאחר מכן איבד הנתבע את הכרתו.

על כן, לטענת הנתבעים, האחריות לקרות התאונה שבין התובע לנתבע מוטלת על מר סמי אשקר, נהג רכב ההסעות של אגד.

מן הנתונים שבאו בפני בית המשפט עולה כי בגין התאונה, בה נפצע הנתבע, נפתח תיק משטרה והנתבע הועמד לדין פלילי בתיק ת"ד 2579-12-13, שכבר הוחל בשמיעת הראיות בו אך הדיון טרם הסתיים.

הצדדים הסכימו כי כל חומר המשטרה וחומר הראיות שבתיק התעבורה הנ"ל ישמשו אף כראייה בתיק זה.

בישיבת בית המשפט מיום 14.4.15 ניתנה על ידי החלטה כי הנתבעים ימציאו לבית המשפט, בין היתר, עותק של חומר החקירה המשטרתי המצוי בידיהם אך החומר לא הומצא לבית המשפט.