ת"ק 1697-06-14 פלוסקוב נ' ז'ורילקין - פסקדין

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 23.12.2014, במעמד צד אחד ובהיעדר התייצבות מטעם הנתבע, לפיו חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 10,200 ₪ וכן שכר עדות בסך של 250 ₪.

ביום 29.12.2014 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין וטען כי איחר ב -30 דקות לדיון עקב פקקים שהיו בדרך, בגלל מזג האוויר הגשום שהיה באותו היום, כמו כן הצהיר הנתבע כי עת הגיעה לאולם ביהמ"ש בשעה 11:15, שאל את הקלדנית אודות הדיון וזו מסרה לו כי הדיון בעניינו הסתיים ומסרה לידיו את פרוטוקול הדיון.

בנוסף טען הנתבע כי טענות התובע אינן נכונות וכי יש לו טענות הגנה טובות כנגד התביעה.

בתגובה שהגיש התובע ביום 25.01.2015, ביקש הלה לדחות את בקשת הנתבע ולהשאיר את פסק הדין על כנו.

לטענתו של התובע, הדיון בתיק היה קבוע לשעה 09:30, ועל כן, על פי תצהירו של הנתבע, הוא איחר לדיון בשעתיים ולא בחצי שעה כפי שהוא טוען. בנוסף טען התובע כי גם אם נלך לשיטתו של הנתבע ונניח שהדיון היה קבוע לשעה 10:30, הרי שגם אז הנתבע איחר ב- 45 דקות ולא בחצי שעה בלבד.

בנוסף טוען התובע כי הדיון נשוא בקשת הביטול נקבע בנוכחות הצדדים בדיון הקודם ומכאן שהיה על הנתבע להתייצב לדיון בזמן. הנתבע מזלזל בביהמ"ש ובתובע. כן טען כי ביום הדיון כלל לא ירד גשם.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון את המחדל בגינו לא הייתה התייצבות לדיון וכן עליו לעמוד על סיכויי המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט. מנגד יש לעמוד על אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד על אותו פסק דין שהתקבל.

כפי שרשמתי בהחלטתי מיום 29.12.2014, הנתבע אכן התייצב לדיון לאחר שהדיון הסתיים.