ת"ק 16513-01-17 מרקוביץ נ' מימון

התובעת רכשה אצל הנתבע ארון. לטענתה הארון שסופק לה שונה ממה שהזמינה. היא תובעת 4,200₪, הסכום ששילמה עבור הארון. התובעת הסבירה שביום 13.3.16 ערכה אצל הנתבע הזמנה ראשונית, ובאותה הזדמנות קבעה שהוא יבוא לערוך מדידות על מנת לבדוק אפשרות להתקין ארון גדול יותר. בעקבות אותו ביקור ביום 19.3.15 אכן נערכה הזמנה חדשה שלא כובדה על-ידי הנתבע.

הנתבע אישר שביום 19.3.15 אכן ערך מדידות בבית בנה של התובעת וקיבל הזמנה מתוקנת, אך כשבדק במפעל התברר שההזמנה המקורית כבר בוצעה ולא ניתן להתאים אותה להזמנה המאוחרת יותר. כשנשאל, הוא הסביר שבנסיבות כאלה פשוט מספקים את ההזמנה המקורית, אך התקשה לתת הסבר מניח את הדעת לשם מה בכלל בא לערוך מדידות ביום 19.3.15 אם באותו מועד כבר לא ניתן היה לשנות את ההזמנה. הנתבע גם טען שבעת קבלת הארון לא מחתה התובעת, אף ששלחה לו מספר דרישות תיקון מינוריות שבוצעו. התובעת מכחישה זאת וטוענת שמחתה מיד.

הסברי הנתבע אינם משכנעים. לא ברור לשם מה ערך מדידות במועד שבו כבר נקבעו במפעל עובדות מוגמרות והארון יוצר לפי ההזמנה המקורית ולא ברור מדוע, אם כך קרה, לא נאמר הדבר מיד ובמפורש לתובעת. מצד שני, נכונותה של התובעת לקבל את מה שסופק לה מונעת כעת את האפשרות לבטל את העסקה ולהשיב לה את מה ששילמה. ברור שאם יחוייב הנתבע להשיב לתובעת 4,200₪, כבקשתה מה שניתן יהיה להשיב לו הוא ארון משומש שערכו קטן.

בנסיבות אלה אין מנוס מאומדן כספי של שווי אי ההתאמה בין ההסכמה החוזית לבין הביצוע.

התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת 1,000₪ בתוספת הוצאות ההליך 200₪.

על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, 27 יולי 2017, בהעדר הצדדים.