ת"ק 16242-11-14 גמליאל נ' גואטה ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובת נתבעת 2 לבקשה ובתיק שבפניי על כל המצוי בו.

הגישה הכללית של בתי המשפט כלפי ביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, כבענייננו, הינה גישה ליברלית והדבר נכון במיוחד בבית משפט לתביעות קטנות בו הצדדים אינם מיוצגים.

בנסיבות דנן, כשמדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהיעדר התייצבות – נתון ביטול פסק הדין לשיקול דעתו של בית המשפט.

בשל נימוקי הבקשה, אין להסיק ממחדל המבקשת כי היא מזלזלת בהליכים המשפטיים. בכתב התביעה שהגישה פורטו טענותיה ובשלב זה אין לומר שסיכויי ההגנה קלושים.

כפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק 12626/12/11 אליהו גרבי נ' יעל בן משה "אי ביטול פסק דין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש, זאת תוך מניעת אפשרות קיום ברור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת וההכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

בנסיבות אלה, מאחר שאין זה ראוי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת ויש לאפשר לה "את יומה" בבית המשפט, אני מחליטה לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, אך עם זאת לחייב את המבקשת בהוצאות נתבעת 2 שהתייצבה לדיון, הגיבה לבקשה וכעת בירור התביעה נדחה למועד נוסף.

פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מבוטל.

אני מחייבת את המבקשת לשלם לנתבעת 2 הוצאות הבקשה ובזבוז זמן המשיבה 2 בסך של 500 ₪ כשסכום זה ישולם על ידי משלוחו בדואר רשום לנתבעת 2 תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה ואם לא ישולם הסכום במועד יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.