ת"ק 16032-11-14

במסגרת התובענה שלפניי ביקשה התובעת לקבוע כי הנתבעת הפרה חיוביה על פי ההסכם שנערך בין הצדדים כאשר סיפקה לה דלת שאינה תואמת את ההסכמות וכאשר התקנת המשקוף של הדלת נעשתה באופן עקום - כך שזו זכאית לבטל את ההסכם ולקבל מאת הנתבעת שיפוי כספי בגין החזר המקדמה ששילמה, עלויות רכישת דלת חלופית, הוצאות שמירה על הבית והוצאות נוספות.

הנתבעת מנגד ביקשה לדחות את התביעה ולקבוע כי התובעת היא שהפרה למעשה את ההסכם בין הצדדים, כאשר סרבה לקבל את הדלת שהוזמנה מלכתחילה לא שילמה את יתרת התשלום על פי ההזמנה, סרבה להוסיף תשלום עבור דלת חלופית גדולה יותר ואף נמנעה מלהיות נוכחת במקום בעת ביצוע התקנת המשקוף ומנגד להוסיף כספים עבור התייצבות מתקין בפעם השניה.

לשיטת התובעת צוין בטופס ההזמנה מהי מידת הפתח הנדרשת לשם התקנת הדלת אותה הזמינה, והיא פעלה להכנת הפתח בהתאם. בפועל, המשקוף אשר הגיע אל ביתה לא תאם את ההוראות שקיבלה בנוגע להכנת פתח המשקוף, כך שנותר רווח בין הפתח למשקוף. כאשר פנתה אל נציג הנתבעת להלין על אי התאמת המשקוף לפתח , וכן על התקנתו בצורה עקומה ולקויה, השיב נציג הנתבעת כי בטופס ההזמנה צוין מפורשות שרוחב הדלת יהא 88 ס"מ, וכי בהתאמה גודל המשקוף, תוך שהוא מפנה אותה אל האמור בטופס ההזמנה מצד ימין למטה. התובעת טוענת כי לא זה הסיכום בין הצדדים, וכי לא בכדי התבקשה להכין פתח של 110ס"מ. לשיטתה, צוינו הדברים על גבי טופס ההזמנה בצורה כזו, מבלי שיודגשו בפניה, מתוך כוונה מבעוד מועד לבסס את תרמית הנתבעת, ועל מנת שתוכל האחרונה לבוא לאחר מעשה ולטעון כי התובעת היא שהפרה את ההסכם.

הנתבעת מנגד טוענת כי הנתונים המופיעים במרכז ההזמנה צוינו מפי התובעת וביחס לנתונים בשטח. לשיטתה, כאשר הובהר לתובעת כי דלת סטנדרטית גודלה הוא עד לרוחב של 88 ס"מ, ודלת אחרת אינה סטנדרטית ועל כן יש לשלם בגינה תוספת במחיר ולהמתין לייצור מתאים, השיבה התובעת כי תסתפק בסטנדרט. לשיטת הנתבעת במצב דברים זה הכינה משקופים ברוחב של 10 ס"מ מכל צד, וזאת על מנת להתאים לגודל המפתח הקיים בבית התובעת – על פי הנתונים שמסרה. לשיטתה, אמור להיוותר רווח של כ- 3 ס"מ מכל צד של המשקוף – רווח שנועד למילוי על ידי בטון, וזאת לשם ביסוס עמידתו של המשקוף. לדבריה הדברים הוסברו לנציג התובעת שנכח במקום בעת ביצוע ההתקנה, וכך אף נהוג.

אציין כי אין מחלוקת בנוגע לכך שבבית התובעת נכח בעת ביצוע ההתקנה הטייח שעבד אצל הקבלן אשר בנה את בית התובעת. אין גם מחלוקת בנוגע לכך שהתובעת הותירה את תיאום ההתקנה לקבלן מטעמה. לשיטת נציג הנתבעת תיאם את המועד כנדרש מול הקבלן בבוקר ביצוע ההתקנה, ויצא לדרכו לאחר שהדבר תואם כאמור. לשיטתו, כאשר הגיע המתקין אל בית התובעת היה הטייח מטעם הקבלן נוכח במקום ואילו הקבלן לא הגיע כמתוכנן.

הטייח, הקבלן והמתקין לא הגיעו למסור עדות לפניי.

התובעת טוענת כי לאחר שלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות ביניהם בנוגע לתיקון הליקוי ולהחלפת ההזמנה בדלת מתאימה, פנתה ורכשה דלת אחרת, במידה גדולה יותר, במקום אחר ושילמה בעבור דלת זו והרכבתה כ- 4,500 ₪ יותר מאשר התחייבה לשלם לנתבעת, והכל מפאת סד הזמנים שהיתה נתונה בו. כן טענה כי בנסיבות שנוצרו נאצה לממן שומר בשעות הערב לביתה שהיה פרוץ.

יובהר כי על חשבון התמורה המוסכמת בין התובעת לנתבעת שילמה הנתבעת מקדמה בסך של 1,000 ₪ ואמורה היתה לשלם עוד 3,800 ₪, אך היתרה לא שולמה נוכח המחלוקת שבין הצדדים.

את תמורת הדלת החלופית ועלות ההרכבה שילמה לכאורה התובעת לקבלן מטעמה – כעולה מקבלה שהציגה לתיק.