ת"ק 1584-09-15 גידלביץ' נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ - פסקדין

מונחת בפני תביעה מכוח סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982( להלן: החוק), ע"ס 8,000 ש"ח בתוספת החזר אגרות, בגין משלוח דברי פרסומת לתובע ללא הסכמתו המפורשת על ידי הנתבעת במהלך שנת 2015.

טענות התובע

התובע טוען שקיבל בסה"כ 8 הודעות לטלפון הסוללרי שלו, אשר תוכן ההודעות שנתקבלו הינו מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו עידוד רכישת שירות ו/או שירותים מהנתבעת, בניגוד לחוק ובאופן מטריד. 5 מההודעות נשלחו על ידי חברה שעובדת עם התובעת- צד שלישי, ו-3 מהן על ידי החברה הנתבעת עצמה. התובע הקיש הסר לאחר קבלת ההודעה השישית, למרות זאת המשיך לקבל את הודעות הפרסומת, ומכאן מונחת תביעתו בפני.

טענת הנתבעת

הנתבעת טוענת שהינה מקפידה על יישום הוראות החוק. ההודעות שנשלחות על ידה, בפועל הן נשלחות על ידי צדדים שלישיים אשר עימם התקשרה הנתבעת בהסכמים, תוך והיא מוודאת הן מראש והן עת לעת שצדדים שלישיים אלו עומדים בתנאי הדין (הקפדה על מאגרי מידע מורשים, אפשרות הסרה לנמענים ועוד). הנתבעת טוענת שעשתה כל שבידה על מנת להקפיד על הוראות החוק, ואין להצביע על אי מילוי תפקידה במידה ונפלה טעות אצל ספקיה.

הנתבעת טוענת עוד שניתנה האפשרות לנתבע להסיר את עצמו בקלות מרשימותיה. עוד נודע לה שהתובע לא מעוניין לקבל הודעות לנייד רק עם קבלת כתב התביעה. הנתבעת מכחישה את שליחת ההודעות 1-5, ואף הודעת ה-"הסר" ששלח אינה שייכת להודעות הנתבעת, כי צורת הבקשה להסרת ההודעה שונה מזו המוצגת בתמונה המצורפת על ידי התובע. הנתבעת מכירה ב-3 הודעות האחרונות שנשלחו על ידה לתובע.

אין מחלוקת בין הצדדים על שליחת ההודעות, אלא המחלוקת היא על מספר ההודעות שנשלחו על ידי הנתבעת ועל היקף הפיצוי שישולם לתובע.

דיון והכרעה

לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר שמיעת העדים, אני סבור שיש לקבל את התביעה באופן חלקי, אפרט ואנמק את החלטתי בכפוף להוראות הדין, לפי מה ששמעתי מן העדים ולפי הראיות שהוצגו בפני.

בהתאם לסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד במשפט הישראלי, המפר הוראה זו עליו החובה לפצות את הנפגע. שליחת מסרונים אינם רק מטרד אלא הם גם מהווים נגיעה לתחום ההגנה על הפרטיות נקבע מפי המשנה לנשיא נאור בעע"מ 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ' מנגל (2012), פס' 5.

בהתאם לסעיף 30א(ב) לחוק: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיו אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת."

הנתבעת הודתה שנשלחו על ידה לנתבע הודעות לנייד, אך היא הכחישה את משלוח חמש ההודעות, והכירה בשליחת 3 הודעות.

לטעמי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי 5 ההודעות הראשונות נשלחו על ידי הנתבעת .