אבו ג'בל נ' לוי ואח' - פסקדין

בפניי תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעות, במסגרתה טוענת היא כי ביום 8.6.16 בעיר קריית שמונה, עת נסעה ברכבה, האטה בכניסה לכיכר או אז פגע ברכבה מאחור רכבה של הנתבעת 1 תוך שנגרמו לרכבה נזקים כמפורט בכתב התביעה.

בכתב הגנתה מציינת הנתבעת 1, כי רכב התובעת יצא בנסיעה לאחור באופן פתאומי מבלי לתת זכות קדימה תוך שפגע ברכבה של הנתבעת 1 עת נסע בכביש.

בנוסף, הנתבעת 1 מציינת הן בכתב ההגנה והן בטיעוניה בבית המשפט, כי מי שנהג ברכב התובעת הינו למעשה גבר ולא התובעת עצמה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר שצורף לכתבי הטענות ובזה שהועמד לעיוני במהלך הדיון, הגעתי למסקנה, כי האחריות לתאונה נופלת על הנתבעת 1 ואנמק:

ראשית, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת בכל הנוגע לאופן התרחשות התאונה כמו גם לעובדה, כי מי שנהג ברכב התובעת במועד התאונה הינה התובעת עצמה ולא אדם אחר.

התובעת הבהירה, כי חזרה מעבודתה בקריית שמונה ואספה את בעלה לתוך הרכב, וכאשר הגיעה לכיכר האטה עם רכבה במטרה לתת זכות קדימה, או אז פגע ברכבה מאחור רכב הנתבעת 1.

אוסיף, כי הנתבעת 1 בבית המשפט לשאלתי, הבהירה כי לא ראתה את פעולת יציאת רכב התובעת מתוך החנייה אלא רק הניחה שזה מה שקרה וציינה, כי רכב התובעת כבר היה חלקו בתוך הכביש עת הבחינה בו.

בנסיבות אלה, נחלשת טענתה לפיה רכב התובעת יצא מתוך קיוסק המצוי בסמוך לכיכר באופן פתאומי.

עוד יש להוסיף בעניין זה, כי בעלה של התובעת העיד גם הוא כי מי שנהג ברכב היתה אשתו ולא הוא ומצאתי כי דבריו מהימנים, הן ביחס לזהות הנהג ברכב והן ביחס לאופן קרות התאונה, היינו, הפגיעה ברכבם מאחור כתוצאה מהאטה בכניסה לכיכר.