ת"ק 15611-09-16 אוחנה נ' מלון שלום (אילת) בע"מ

לפניי בקשת הנתבעת להעברת הדיון מחמת היעדר סמכות מקומית. לטענתה, שעה שמקום מושבה הוא באילת, דין התביעה להתברר בבית המשפט שבמחוז זה.

הבקשה הועברה לתגובת התובע וזה עמד על דחייתה. לדבריו, בהעברת הדיון לאילת יש בכדי לסכל את תביעתו, וזאת נוכח העלות ומשמעותיה הכספיים של נסיעתו ממקום מגוריו בקריות עד לאילת. כמו כן, לגופה של הטענה להעברת הדיון, טען כי שעה שהזמין את החדר במלון דרך הטלפון, ולנתבעת עוד מספר מלונות בכל הארץ, ובפרט בתחום שיפוטו של בית משפט זה, דין הבקשה להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות, ולבית המשפט זה סמכות לדון בתובענה וזאת מהנימוקים כדלקמן;

תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת :

א)תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6)בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד.

במקרה דנן העסקה נשוא התובענה נעשתה באמצעות הטלפון, ומכאן שניתן אף לומר שמשני "עברי הקו". בהתאם לכך, מקום יצירת ההתחייבות הינה במקום מגוריו של התובע, כשם שזה במקום מושבה של הנתבעת. זאת ועוד, לא נסתרה טענת התובע כי מקום רישומה של הנתבעת הוא בפתח תקווה, ואף קידומת החיוג אליה חייג (03) הינה במקום זה.