שטרן נ' כחלון-קורקוס

1.התובעת והנתבעת בתיק זה הן שכנות המתגוררות בבית משותף ברח' דרך למרחב 538 בפרדס חנה (להלן: "הבניין").  

2.אין חולק על העובדה שבתקופה הרלבנטית לאירועים מושא התביעה (שנת 2016), הפעילה

הנתבעת בדירתה, צהרון.

3.בעתירתה לחיוב הנתבעת בסגירת הצהרון ובתשלום פיצוי בסך 15,000 ₪, טענה התובעת כי מדובר בצהרון המאכלס כ- 15 ילדים, שמתנהל על ידי הנתבעת בכל יום במהלך שעות הצהריים ובמשך חודשי הקיץ גם בשעות הבוקר, מהווה מטרד רעש המסב לה סבל רב, והכל מבלי שניתנו לנתבעת היתר או רשיון כדין לנהלו במקום.

עוד טענה התובעת כי הנתבעת השתלטה על חדר המדרגות וחצר הבניין המהווים רכוש משותף, שכן היא הפעילה את ילדי הצהרון בתחום שטחים אלה גם כן.

4.בעדותה בפני תיארה התובעת את הסבל שנגרם לה לטענתה, באמרה: "...המטרד מהילדים האלה הוא בלתי נסבל מבחינתי. בימים כתיקונם ללא חגים הם מגיעים משעה אחת, לעיתים עד חמש, אולי אפילו יותר, הם עולים ברעש אימתני מלמטה לחדר המדרגות למעלה, הם צועקים, הם משתוללים, הם מרעישים, כולל בשעות הצהריים. אם לא די בכך הם גם השתלטו על החצר. יש לנו חצר גדולה, זה בית משותף בן שלוש קומות. גם בחצר הצעקות עוד יותר רמות ואני נורא סובלת. אני פשוט מיוסרת. פניתי לתמי (הנתבעת – ר.ס.מ) אין סוף פעמים וביקשתי ממנה... תמי שתלטנית, מניפולטיבית. ביקשתי ממנה שוב ושוב. היא קלטה את הרגישות שלי לרעשים והייתה עושה דווקא בכוונה, מוציאה אותם לכניסה, מתסיסה אותם, ממילא הם רועשים והתקשורת ברעשים הדדיים בינה לבין הילדים. אי אפשר היה לעבור בחדר המדרגות, הם גדשו את הכניסה...".

5.מנגד, טענה הנתבעת להגנתה כי תביעה זו איננה אלא תולדה של סכסוך בינה לבין התובעת

המטרידה אותה בכך שהיא חוזרת ומתלוננת נגדה במשטרה בתלונות שווא, כפי שהיא נוהגת

לעשות כנגד שכנים נוספים בבניין.

6.לגרסת הנתבעת, בתאריך 14.8.16 ובמספר מועדים נוספים, גערה התובעת בילדי הצהרון

באופן שהביא לכך ש- 4 מהם עזבו את הצהרון ולפגיעה בפרנסתה.

בעדותה בפני אישרה הנתבעת כי ניהלה צהרון בביתה וטענה כי יש לה רשיון עסק, ואולם עיון במסמך שהוצג על ידה לתמיכת טענה זו העלה כי אין מדובר ברשיון עסק אלא באישור לפטור מתשלום מס מערך מוסף. בנוסף לכך אמרה הנתבעת: "...אין לי 15 ילדים בזכות ההתעללות המתמשכת של לילך (התובעת – ר..ס.מ). הילדים עזבו. את רישיון העסק קיבלתי לנהל עסק של צהרון בבית מגורים.... היום אחרי שהפסדתי הרבה מאוד כסף, אני עובדת בבית עם עשרה ילדים מתוך 16 שהיו... זה בתוך הבית שלי. הם לא יוצאים בין שתיים לארבע. הרבה פעמים הייתי יורדת איתם אחרי ארבע לגינה למטה...", ובשולי דבריה הוסיפה: "כשקיבלתי את התביעה העברתי את הצהרון למקום אחר. עכשיו הבית שלי נשרף..".