ת"ק 15371-07-14 מלונק נ' מייכר ואח'

תובענה הנוגעת לתשלום בגין התנגשות בין כלי רכב שאירעה ביום 22.12.2013.

על פי המתואר בכתב התביעה, עת נסע התובע בכלי רכב מ.ר. 9735218 בכביש 75 מכיוון צומת העמקים לכיוון קריית טבעון, נפגע כלי הרכב בידי כלי רכב מ.ר. 8610563 שהיה נהוג בידי הנתבע 1 (המבוטח בביטוח אצל הנתבעת 2), אשר יצא מכביש הגישה לישוב אלרואי.

חשוב לציין, כי הכביש בו נסע התובע היה כביש בין עירוני, כאשר החיבור מכביש הגישה לישוב אלרואי הינו מוגבל בתמרור "עצור", וכי מכונית הנתבע 1 פגעה במכונית התובע בצידה הימני, ממרכז המכונית ועד לחלקה האחורי.

בגין תוצאות התאונה, הוערכו הנזקים במכונית התובע, והואיל ועל פי חוות דעת השמאי, עלות תיקון הנזקים עלתה על ערך כלי הרכב, המכונית הוכרזה כ"אובדן גמור".

דרישתו של התובע הייתה כי יפוצה בשל נזקו מהכרזת כלי הרכב כ"אובדן גמור", והוא נסמך על חוות דעת של השמאי מנחם אדוני, אשר העריכה המכונית בשווי 8,244 ש"ח, מהם יש להפחית שווי שרידים בסך 900 ש"ח – סה"כ העמיד התובע דרישתו ע"ס 7,344 ש"ח בצירוף שכ"ט השמאי בסך 750 ש"ח + מע"מ (סה"כ 885 ש"ח).

הנתבעת 2 קיבלה את דרישתו של התובע באופן חלקי: הנתבעת קבעה כי לגישתה שווי כלי הרכב (לפני ניכוי ערך שרידים) עומד ע"ס 6,328 ש"ח (22% הפחתה בגין היות המכונית "רכב חברה" בעברה), נוכה סך 912 ש"ח בגין אשם תורם לכאורה של התובע בקרות התאונה, ובנוגע לשכ"ט השמאי קבעה הנתבעת 2 כי עלות שכ"ט של 750 ש"ח + מע"מ אינו סביר בנסיבות העניין.