ת"ק 15354-04-14 זמיר ואח' נ' נח

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד, שניתן כאן בהעדר התייצבות מטעם המבקש.

יובהר כבר עתה כי המבקש קיבל לידיו את פסה"ד על פי האמור באישור המסירה הסרוק בתיק ביהמ" ביום 17/2/15, ועל כן אין ולא יכול להיות חולק כי בקשתו המקורית הוגשה באיחור.

בהתאמה נדחתה בקשתו הראשונה, היא הבקשה לביטול פס"ד שלא לוותה בבקשה להארכת מועד, ואשר בעקבותיה הגיש בקשתו הנוכחית.

כעת טוען המבקש כי כלל לא איחר בהגשת הבקשה בטענה שקיבל לידיו את פסה"ד רק ביום 18/2/15, ומכל מקום, ככל שאיחר מדובר באיחור של יום אחד בלבד.

משבתיק אישור מסירה המעיד על מסירה כדין לידי מי מטעם המבקש, וזה לא הבהיר מדוע אין לראות במסירה זו כמסירה כדין, ממילא לא ברור מדוע ואיך לשיטתו קיבל את פסה"ד במועד אחר מזה הנקוב שם. אציין למעלה מן הצורך כי משמדובר במסירה באמצעות פקיד הדואר, ממילא קמה חזקה לפיה הנקוב באישור המסירה הוא נכון ושריר וקיים.

מעבר לציון הטענות הנקובות כאן, לא טרח המבקש להבהיר מדוע ראוי ונכון להאריך המועד להגשת הבקשה לביטול פסה"ד ומהו הטעם הנעוץ באיחור הנחזה, יהא משכו אשר יהא.

אשר לביטולו של פסה"ד, יובהר כי פסה"ד ניתן כאן ביום 10/2/15 בהעדרו של המבקש ולאחר שהלה זומן כדין לישיבה שהתקיימה כאן. המבקש אינו טוען כי לא זומן לישיבה האמורה וכל טענתו היא כי נפלה טעות מלפניו עת ציין מועד הדיון בחודש מאי ביומנו במקום בחודש פברואר. אציין כי הגם שהמבקש צירף צילום של העמוד הרלוונטי ביומנו מחודש מאי, צילום העמוד הרלוונטי מחודש פברואר נבצר מן הבקשה, ולאור האמור מעלה בנוגע למהימנות המבקש בכל הנוגע למועד קבלת פסה"ד בידיו, ממילא ספק אם ניתן לבטוח בהצהרתו לעניין המועד שנרשם ביומנו, שעה שהעמוד הרלוונטי של חודש פברואר לא צורף.

בנוסף, גם לו היה ממש בטענת המבקש בנוגע לשגגה שנפלה מלפניו ברישום המועד ביומנו, ממילא ראוי להבהיר כי לא כל טעות של בעל הדין תעמיד לו באופן מיידי את הזכות לעתור לביטול פסה"ד שניתן בהעדרו, ועליו להראות כי מדובר בטעות בתום לב שנעשתה שלא מתוך זלזול בהליך המשפטי, ונדמה בעיניי כי התנהלותו בנוגע לאופן הגשת הבקשה לביטול פסה"ד מקימה סימני שאלה אף בסוגיה זו.

גם לגופו של עניין ספק אם יש בטענות ההגנה של המבקש כדי להקים לו הגנה של ממש בפני התובענה דנן, שכן המבקש לא צירף לכתב הגנתו כל אסמכתא שתעיד על יצירת קשר עם בנם של התובעים ו/או עם התובעים עצמם בנוגע להצעות שלכאורה הציע ביחס למועמדות לביצוע השידוך.

אציין כי עניין לנו בהליך בתביעה קטנה, במסגרתה נהוג ומקובל להביא הראיות בזמן הדיון, ואולם משנעדר המבקש מן הדיון ועליו להראות עתה כי בידיו ראיות לכאורה להוכחת טענותיו, מצופה היה כי יצרף את מלוא אסמכתאותיו לבקשה שלפניי, וזאת על מנת להעמיד לפני ביהמ"ש ראיות לכאורה לתמיכה בהגנתו, על מנת שימצא ביהמ"ש לקבוע כי משקל הראיות יש בו די כדי להטות את המאזן לטובת ביטול פסה"ד שניתן, על פני הותרתו על כנו, ואולם זה לא עשה כן.