ירושלמי נ' שוורץ בע"מ

מונחת לפני תביעה קטנה ע"ס 1,000 ₪.

לטענת התובע, לצורך הוצאת רישיון נהיגה הוא פנה אל הנתבעת שהיא עסק של אופטיקה. האופטיקאים של הנתבעת אבחנו אצלו ליקוי בראיה אשר על בפי אבחנתם מצריך משקפיים ואכן התובע שילם סך של 900 ₪ עבור משקפיים והמשקפיים הוכנו בעבורו. אלא שהמשקפיים לא הושיעו אותו והוא נאלץ לפנות לאנשי מקצוע אחרים ולרופא עיניים ולבסוף אובחן אצלו קטרקט. הוא עבר ניתוח קטרקט ובהצלחה. לטענתו, אחרי הניתוח הוא כבר לא צריך משקפיים. יש לציין שהתובע הוא בן תשעים נכה צה"ל והגיע לבית המשפט על כיסא גלגלים.

התובע מבקש לקבל את כספו בחזרה.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ומבלי שיש הסבר , כך שלפי הדין ניתן היה לתת נגדה פסק דין בהעדר הגנה.

לפנים משורת הדין, אפשרתי לנציגי הנתבעת לטעון לפרוטוקול תוך שנתתי לתובע את הזכות לבקש דחיית דיון והבאת ראיות נוספות בעקבות האיחור בהעלאת טענות הגנה, אך התובע ויתר על אופציה זו וביקש להסתפק בחומר הראיות שנפרש לפני בית המשפט בישיבת ההוכחות.

נציגי הנתבעת טענו כי התובע הגיע אליהם לקראת הוצאת רישיון נהיגה ואישרו כי אבחנו אצלו ליקוי שהצריך על פי דעתם הרכבת משקפים אשר בגינן גבו ממנו אתה הסף שך 900 ₪.

אשר לטענת התובע בדבר אי אבחון קטרקט טענו כי אין לאופטיקאי סמכות לאבחן קטרקט.

אשר לטענה כי לא היה צריך מלכתחילה משקפיים טענו כי גם לאחר שבוצע ניתוח הקטרקט התובע יצטרך משקפיים תוך שהם "מאתגרים" את התובע ,כבן תשעים, להציג רישיון הנהיגה שלו.

"נציג הנתבעת: שיראה לנו רישיון נהיגה, אנחנו נראה בו שהוא זקוק למשקפיים." ראו פרוטוקול.