מהצרי ואח' נ' נתן ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן טיפול ברכב הנתבע במוסך התובע.

בכתב התביעה נטען כי התובע טיפל ברכב התובע ונותר חייב סך 7,763 ₪.

לכתב התביעה לא צורפו כל נספחים. אלו צורפו בהמשך, כמצוין להלן.

בכתב ההגנה אישר הנתבע שהכניס את רכבו לטיפול במוסך התובע, לצורך טיפול בהחלפת מנוע. נטען כי הנתבע רכש את החלפים בתל אביב וכי במאי 2016 שילם את מלוא התמורה לתובע וקיבל לידיו את הרכב.

עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבע נדרש לממן רכב חלופי בכל תקופת שהות רכבו במוסך התובע וכי בשל הטיפול הרשלני ברכב נאלץ להכניסו למוסך אחר לטיפול חוזר.

הנתבע הציג כרטיס עבודה ממוסך "לילי" מיולי 2016 המלמד על פירוק והרכבת מנוע. כן צורפה חשבונית מס בקשר להשכרת רכב מ-1.11.15 ועד 31.12.15, חשבונית נוספת המתייחסת לתקופה 1.11.15 ועד 12.1.16 (המעידה כי נשכר רכב אחד לתקופה שעד 8.1.16 ואחר מאותו יום ועד 12.1.16). חשבונית שלישית מעידה על השכרת רכב לתקופה מ-1.1.16 ועד 31.12.16, וחשבונית אחרת – לתקופה מ-12.1.16 ועד 10.3.16. החשבוניות הוצאו על שם "מעו"ף פתרונות נגישות בע"מ" ואף ששמו של הנתבע מצויין בהן כנהג – הן מלמדות, לכל היותר, על הוצאות שהוציאה חברה זו (מעו"ף) ולא על הוצאות של הנתבע עצמו (ולא הוצגו כל ראיות המלמדות על הקשר בין החברה לבין הנתבע). יצוין גם כי צורפו, כאמור, חשבוניות – ולא הוצגו קבלות המעידות על התשלום בפועל, ולא ניתן לקבוע אם הוענקו בפועל הנחות כאלה ואחרות לשוכרת.

לאחר הגשת כתב ההגנה הגיש התובע לתיק בית המשפט ראיות. אלו כללו כרטיס עבודה, חשבוניות וקבלות – אולם מפאת איכות הסריקה קשה ללמוד מה נכלל בהן. כן צורפו תמלולי שיחות. לא צוינו מועדי השיחות, שנערכו בין התובע לנתבע, ומשיחות אלו ניתן ללמוד כי התובע דורש מהנתבע לשלם לו בעוד שהנתבע טוען כי דווקא התובע הוא זה שצריך לשלם לנתבע (כך, למשל, בהקלטה שסומנה 10 – שורות 18 – 22).