צור ואח' נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ - פסקדין

בפניי תביעה כספית להשלמת תגמול ביטוחי עקב פריצה לביתם של התובעים וגניבה משם של תכשיטים.

ביום 17.11.16 זרים פרצו לביתם של התובעים. כאשר התובעים הגיעו לביתם ב23:30 בלילה מצאו שהגנבים, תוך שימוש בסולם שהיה במרתף הביתה, טיפסו לחדר השינה וגנבו תכשיטי זהב של התובעת שהיו במגירה בשולחן הטואלט.

התובעים דיווחו למשטרת ישאל, נשלח שוטר והתובעים הגישו תלונה מפורטת על התכשיטים שנלקחו. בהתאם להנחיית סוכן ביטוח של המושב פנו התובעים לשמאי עם רשימת הפריטים שנגנבו ולאחר תיאור מילולי מפורט על כל פריט, השמאי, צורף ומעריך במקצועו, ערך את ההפסד בסכום של 29,750 ₪.

ביום 15.1.17 ביקר חוקר מטעם הנתבעת אצל התובעים. במהלך אותו ביקור הפנה החוקר את תשומת ליבם של התובעים לעובדה שלפני 16 שנים הייתה התפרצות לביתם, בין השאר נגנבו תכשיטים רבים. החוקר טען בפני התובעים שלגבי חלק מהתכשיטים התיאור שניתן בעת התביעה לפני 16 שנים דומה עד למאוד לתיאור שניתן בגין התכשיטים שנלקחו מיום 17.11.16. התובעים טענו שלא זכרו את האירוע הקודם וכנראה לאחר הגניבה הקודמת רכשו תכשיטים דומים לאלו שנגנבו אז וזה בוודאי מסביר את הדמיון שעליו הצביע החוקר.

ביום 8.3.17 הנתבעת שלחה שיק לתובעים בסכום של 11,950 ₪ וזאת במקום סכום העתירה שהוא 28,750 ₪ קרי, 29,750 פחות 1,000 ₪ השתתפות עצמית. הנתבעת בחרה להפחית את עתירת התובעים בסכום של 11,250 ₪ בגין תכשיטים מהאירוע הקודם ועוד סכום של 5,550 ₪ בגין "אי דיוקים".

בתביעה זו התובעים עותרים להשלמת סכום הפיצוי בסך 16,800 ₪.

מוטב להדגיש שבניגוד לפוליסות מודרניות, דובר כאן בפוליסה קולקטיבית המתייחסת לכל תושבי המושב, המתייחס גם לסיכונים חקלאיים ובין היתר מעניקה כיסוי לכל תושב עד 30,000 ש"ח בגין דברי ערך עם השתתפות עצמית של 1,000 ₪.

התובעים לא התבקשו לא בעת לקיחת הפוליסה ולא באף שלב לפרט בפני הנתבעת אילו דברי ערך יש להם בבית ולא בוצע כמקובל סקר לצורך פירוט דברי ערך. הכל נשאר בכיסוי גלובלי ללא פירוט כלשהו. כך יצא, כאשר התובעים התבקשו לתאר את הפריטים שנלקחו הם ניגשו לשמאי ומעריך תכשיטים, מר דוד שור, והתובעת מסרה פרטים על התכשיטים שנלקחו. לפי דברי התובע, בעת הערכתו של מר שור, התובעת הכינה רשימה לפי זיכרונה הכוללת את סוג הטבעת ומספר אבנים וכך אמר התובע:

"הוא הלך לארון והתחיל להוציא דברים דומים ועל סמך הוא קבע את הערך" (ע"מ 3 שורה 26-27) על סמך דברים אלו טוענים התובעים שיש להסתמך על הדו"ח של מר שור הן לגבי פירוט התכשיטים והן לגבי משקלם וערכם.