אברהם ואח' נ' מרכז רפואי שערי צדק

תביעת התובעים לתשלום סך של 971.63 ₪ בתוספת אגרה והצמדה ליום הגבייה, ובסך הכל 1,000 ₪, בגין גביית עלות דמי טיפול של התובע 2 במיון הנתבעת ביום 21.6.13.

לטענת התובעים, התובע 2 היה מאושפז בשנת 2013 בבית החולים כפר שאול ונאלץ להתפנות למיון.

כבר בפתח הדברים ייאמר, כי לתובע 1 אין עילת תביעה כנגד הנתבעת. אף לטענת התובע 1, שהינו אחיו של התובע 2, הוא צורף לכתב התביעה בהיותו מסייע לתובע 2. משכך, כאמור, אני קובעת כבר עתה כי דין התביעה ככל שהיא נוגעת לתובע 1 להידחות, וזאת בהעדר יריבות ובהעדר עילה.

בכל הנוגע לתובע 2 – אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע 2 הגיע לטיפול במיון בשנת 2013 ואשר בגינו חויב על-ידי הנתבעת בסך 971.63 ₪ (להלן: "החיוב"). אין גם מחלוקת, כי בגין החיוב הוטל עיקול בחודשים האחרונים על חשבון הבנק של התובע 2, בגובה החיוב, וכי מאז הטלת העיקול נגבה סך כולל של כ- 600 ₪.

לטענת התובע 2, הוא קיבל בזמן אמת התחייבות עבור הביקור במיון. לטענתו, הוא לא קיבל כל דרישה לתשלום החיוב מאת הנתבעת במהלך השנים. לטענת התובעת כי שלחה לתובע התראות, השיב הנתבע 2 כי לא התגורר בשנים האחרונות בכתובת הרשומה במשרד הפנים, ולפיכך התראות אלה, ככל שנשלחו אליו, לא נתקבלו בידו. עם הטלת העיקול על חשבונו בחודשים האחרונים, פנה התובע 2 לקופת חולים כללית כדי לקבל התחייבות עבור הביקור במיון. קופת חולים כללית התחייבה לשאת בעלות החיוב, אך למרות זאת הנתבעת מסרבת להכיר בהתחייבות וממשיכה לחייב את התובע 2. משכך, תובע התובע 2 את סכום החיוב, בטענה שמשניתנה התחייבות על-ידי קופת החולים, על הנתבעת לגבות את סכום החיוב מקופת החולים ולא מן התובע 2.

לטענת הנתבעת, לא ניתנה כל התחייבות עבור ביקור התובע 2 במיון. לפיכך, נשלחו התראות לתובע 2 בסמוך לאחר יצירת החיוב (נספח א' לכתב ההגנה). משלא שולם סכום החיוב, נפתח ביום 9.11.15 תיק הוצאה לפועל כנגד התובע 2 (מס' 527275-10-15). לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל פנה התובע 1 לנתבעת, אך הנתבעת לא יכולה היתה להציג לו נתונים מתיקו הרפואי של התובע 2 בשל החיסיון הרפואי. התחייבות קופת החולים שצורפה לכתב התביעה ומתייחסת למועד הביקור במיון, נושאת תאריך 2.4.18 (צורף לכתב התביעה). משכך, ומאחר וההתחייבות מתייחסת לשנים סגורות, אין בידי הנתבעת לערוך התחשבנות בגין כך עם קופת החולים. לעניין זה צירפה הנתבעת לכתב הגנתה התכתבות בינה לבין נציגת קופת החולים בכל הנוגע להתחייבות שניתנה לתובע 2. קופת החולים אישרה בפני הנתבעת כי ההתחייבות מתייחסת לשנה סגורה ולפיכך לא ניתן לערוך התחשבנות בגינה. נציגת קופת החולים אף אישרה באותה התכתבות כי ההתחייבות שניתנה לתובע 2, ניתנה ככל הנראה בטעות.

דין התובענה להידחות.

ראשית, התובע 2 לא הוכיח את טענתו כי ניתנה התחייבות של קופת החולים עבור הביקור במיון, בזמן אמת, היינו, עוד בשנת 2013.

באשר לטענת התובע 2 כי לא התגורר בשנים האחרונות בכתובת הרשומה במשרד הפנים, ולפיכך, אף ככל שנשלחו התראות מאת הנתבעת בסמוך לאחר החיוב אלה לא נתקבלו בידו, יצוין כי בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק עדכון כתובת, תשס"ה – 2005, "תושב שלא מסר לפקיד הרישום הודעה על כתובת למשלוח דואר, יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר". אם כן, רשאית היתה הנתבעת להסתמך על כתובתו של התובע 2 כמופיע במרשם האוכלוסין, וכמופיע גם על טופס סיכום הביקור במיון (צורף לכתב התביעה) לצורך משלוח ההתראות, ולהסתמך על החזקה כי ההתראה נתקבלה בידי התובע 2.