ת"ק 14630-12-11 לאטי ואח' נ' טרשי ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן ביום 2.9.2013. הבקשה הוגשה על ידי צד ג'. מדובר במחלוקת מורכבת, באופן יחסי. זמן רב הוקדש לניהול ההליך המשפטי. התקיימו שלוש ישיבות, כאשר אל שתי ישיבות זומן צד ג'. הישיבה האחרונה, אליה לא התייצב צד ג' ובמסגרתה ניתן פסק-דין לחובתו, נקבעה לצורך שמיעת עדותו של עד מומחה, חוקר השריפות, והשלמת חקירות נוספות במידת הצורך וסיכומים.

לישיבה כאמור לא התייצב גם הנתבע 1. בין הנתבע 1 למנהל צד ג' היכרות מוקדמת. הודעה לצד ג', שנחזתה כמוגשת גם מטעם הנתבע 1, הסתברה כמוגשת מטעם חברת הביטוח בלבד. הנתבע 1 הבהיר שאין בדעתו להגיש הודעה לצד ג'.

הימנעות צד ג' והנתבע 1 – שניהם – מלהתייצב לאותה ישיבה מסכמת מחייבת בחינה מדוקדקת של בקשת הביטול.

מנהל צד ג' טוען שהוא שכח מהדיון, על רקע ממצאים רפואיים הקשורים עם אשתו, שהתגלו כשבוע לפני הדיון (ביום 26.8.2013). נטען שאשתו משמשת מזכירת המוסך (צד ג'), שניהם נעדרו מהעבודה, היו מצויים במתח ולחץ וכאמור שכחו מהדיון.

מנהל צד ג' תמך את הבקשה באישורים רפואיים, אלא שמדובר באישורים מחודש אפריל 2012. לא הוצג אישור כלשהו מחודש אוגוסט 2013 (ניתן היה להציג אישור לעיון ביהמ"ש בלבד או למחוק נתונים שקיימת מניעה מלהציג; כאמור, מסמכים רפואיים משנת 2012 הוצגו) והבקשה לא נתמכה גם בתצהיר אשת מנהל צד ג'. חסרונה של אסמכתא רפואית – על סמכה מבוססת הבקשה כולה – נזקפת לחובת צד ג'. למעשה, די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

חסרונה של אסמכתא רפואית רלבנטית, על רקע הימנעות הנתבע 1 מלהתייצב לדיון, כמו גם הסכמת התובע לביטול פסק הדין, כל אלו מעלים שרב הנסתר על הגלוי.

זאת ועוד, לא ברור כיצד על אף הטענה שהדיון נשתכח מצד ג', הוגשה בקשה לביטול פסק הדין ביום 17.9.2013, כאשר פסק הדין נמסר לצד ג' ביום 18.9.2013. מנהל צד ג' אומנם טוען שביום 4.9.2013 הודיעו לו התובעים על פסק-הדין, אולם טענה זו תמוהה – כאשר אין יריבות ישירה בין צד ג' לתובעים (והתובעים הודיעו באופן חד משמעי שהם לא מבקשים לתבוע את צד ג').

בהיעדר אסמכתא רפואית, כמו גם על יסוד יתר התמיהות המובאות לעיל, אני קובע שלא עלה בידי צד ג' ליתן הסבר משכנע מדוע לא הייתה התייצבות לדיון. המסקנה הינה, שהימנעות צד ג' מלהתייצב לדיון הינה תולדה של זלזול בהליך המשפטי ובחובה של צד ג' כלפי בית המשפט והצד שכנגד (שולחת ההודעה לצד ג'), באופן המצדיק להורות על דחיית הבקשה, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההגנה.

ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה), עמ' 677 – 678, שם נאמר כדלקמן:

"כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה).

מבקש שלא טרח להמציא מסמך או אישור מטעם גורם מוסמך המעידים שיש ממש בטענה שהוא אושפז ביום הדיון בבית החולים, ואם התעורר ספק לגבי נכונות הטענה – אין לומר עליו שהוא עמד בתנאי הראשון".

הבקשה נדחית. לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מההחלטה אל הצדדים.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ה, 09 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: