ת"ק 14624-02-15

לפני תביעה לתשלום החזר הוצאותיו של התובע בעקבות הפרת הסכם שכירות וכן לאכיפתו.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 21.12.14 ביקש התובע לשכור את חנותו של הנתבע וסוכם על אופן תשלום דמי השכירות ועל מועד הכניסה לחנות (1.2.15). כן, נטען, כי ביום 22.12.14 חתמו הצדדים על חוזה שכירות. לטענת התובע, הוא ביצע רכישות בסך 32,630 ₪ במסגרת הכנותיו לקראת כניסתו לחנות. התובע עותר כי בית המשפט יחייב את הנתבע לקיים את החוזה בשלמותו וכן להורות על החזר ההוצאות שנגרמו לו. לכתב התביעה צורף זיכרון הדברים מיום 21.12.14, חוזה שכירות מיום 22.12.14 וכן קבלות על הרכישות אשר ביצע התובע לטענתו.

בכתב ההגנה נטען, כי במסגרת זיכרון הדברים סיכמו הצדדים כי אם לא ישולם מלוא תשלום דמי השכירות עד ליום 5.1.15 - תתבטל העסקה. הנתבע טוען כי התובע לא שילם את יתרת דמי השכירות וביום 6.1.15 הודיע לנתבע כי אינו מעוניין בשכירות. בנסיבות אלה, השכיר הנתבע את החנות לשוכר אחר. לטענת הנתבע, יום למחרת הודיע התובע כי הוא כן מעוניין לשכור את החנות. לטענת הנתבע, מאחר והצדדים לא הגיעו להבנות, פנו לעו"ד ובמהלך הפגישה תקף התובע את הנתבע, הפילו וגרם לשבר בידו. בנוסף, הכחיש הנתבע כי חתם על החוזה המצורף לכתב התביעה ולטענתו השינויים על גבי החוזה נעשו על ידי התובע בלבד ללא הסכמתו והחוזה כלל לא נחתם. לכתב ההגנה צורף, בין היתר, זיכרון הדברים. בתחתית זיכרון הדברים שצורף לכתב ההגנה, מצוינת פסקה שאינה מצויה בזיכרון הדברים שצורף לכתב התביעה, ולפיה התחייב השוכר לשלם את שאר החוב עד ליום 5.1.15 ואם לא כן תתבטל העסקה.

בדיון לפני העיד התובע. התובע העיד כי לא חתם על התוספת המצויה בשולי זיכרון הדברים אשר צורף לכתב ההגנה מאחר והתוספת נרשמה ללא הסכמתו, ולכן השמיט את התוספת במסמך שצירף לכתב התביעה. לטענת התובע, חוזה השכירות נחתם על ידי הנתבע ואף התיקונים בו נכתבו בכתב ידו. התובע ציין כי הוא נוהג לחתום על מסמכים בשמו בלבד ולכן, לגישתו, גם שמו של הנתבע המופיע על החוזה מהווה חתימתו. עוד טען התובע כי שילם לנתבע סך של 5,000 ₪ במסגרת החתימה על זיכרון הדברים. התובע ציין, כי ביקש מיוזמתו לשלם את דמי השכירות לשנה מראש, אך זאת בתמורה להנחה ובכל מקרה לא הסכים לתנאי המופיע בזיכרון הדברים לפיו עליו לשלם את הסכום שבועיים לפני הכניסה לחנות ולפני קבלת המפתח.

הנתבע העיד אף הוא לפני בדיון. הנתבע העיד כי ביום 21.12.14 נכתב ונחתם זיכרון הדברים, וסוכם כי העסקה תתבטל אם עד ליום 5.1.15 לא ישולם מלוא הסכום בעבור שכירות לשנה מראש. הנתבע טען כי לצד התוספת בתחתית זיכרון הדברים לא מופיעות חתימות מאחר והצדדים הגיעו להסכמה להוספת סעיף זה רק לאחר שנכתב זיכרון הדברים, ולטענתו התוספת הוספה בהסכמת התובע. הנתבע הודה כי קיבל סך של 5,000 ₪ מהתובע בהתאם לכתוב בזיכרון הדברים. עוד טען הנתבע כי כל התיקונים על גבי טיוטת החוזה נעשו על ידי התובע וללא הסכמתו, למעט התיקון בסעיף 11.5.1 שנכתב בכתב ידו. הנתבע העיד כי החוזה לא נחתם על ידו. בנוסף, טען הנתבע כי התובע תקף אותו במהלך פגישתם אצל עורך הדין, ואף גרם לשבר בידו אשר הצריך ניתוח.