ת"ק 1448-07-15 מקמל נ' שיש מזרחי עבודות איכות בע"מ ואח'

לפניי בקשת התובעת מיום 16.02.2016 לביטול פסק דין שניתן ביום 04.02.2016 במסגרתו נדחתה התביעה, מחמת אי התייצבות התובעת לדיון אליו זומנה כדין (להלן: "פסק הדין").

אף שהעדפת בירור המחלוקות לגוף העניין היא דרך המלך כאשר את מחדליו הדיוניים של בעל דין ניתן לרפא באמצעות חיוב בהוצאות, מקרה זה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה ואת הנטען בכתבי הטענות על נספחיהם, מצדיק הותרת פסק הדין על כנו. אבהיר;

התובעת זומנה כדין לדיון אליו היא לא התייצבה, כך שאין מדובר בביטול פסק דין "מחובת הצדק", כי אם בבקשה לביטול פסק הדין המסורה לשיקול דעתו של בית המשפט שעליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הסיבה לאי התייצבות המבקשת לדיון ולאי הגשתה כתב הגנה; והשני, הוא העיקר סיכויי ההצלחה של התביעה באם יבוטל פסק הדין. (רע"א 2694/92 אנג'י אלי;הו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (05.08.1992), אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 377-376 (מהדורה אחד עשר, 2013) עמ' 677-678).במקרה דנן לא מתקיימים שני תנאים מצטברים אלה.

התובעת טוענת כי מועד הדיון אליו לו התייצבה נשמט מזיכרונה עקב מחלותיה. לבקשה צורף סיכום מחלה מיום 16.02.2016 המפרט מחלות מהן סובלת התובעת, ללא אינדיקציה למניעות רפואית להתייצבות התובעת לדיון מיום 04.02.2016. המסמך הרפואי הנוסף מיום 16.02.2016 שצורף לבקשה אף הוא אינו מהווה אישור רפואי להצדקת היעדרות התובעת מהדיון ביום 04.02.2016, בהיותו כולל תיעוד על דיווח התובעת כי ביום 03.02.2016, יום לפני הדיון, חשה התובעת ברע. בנוסף, וכאמור העיקר, בחינת טענות הצדדים לגופן, מעלה על פניו כי אין יריבות בין התובעת לבין הנתבעות.

עניינה של התביעה בתיק זה נוגעת לעסקת רכישת שיש מהנתבעת 1. התובעת טוענת כי השיש פגום, הורכב באופן לא מקצועי ולא מפולס על ארונות המטבח. בגין כך דורשת התובעת פיצוי בגין נזקים שנגרמו, פירוק והרכבה של ארון ארונות המטבח, שיש חדש, הוצאות ועוגמת נפש.

על פי ההזמנה שצורפה לכתב התביעה התובעת איננה צד לעסקה ואינה מזמין השיש נשוא התביעה. על פי ההזמנה, ה"ה אביב ואריאלה מקמל, בנה וכלתה של התובעת הם המזמין ובדירתם ביישוב אלעד הותקן השיש. גם הקבלה בגין תשלום העסקה שצורפה לכתב התביעה אינה על שם התובעת, אלא על שמם של אריאלה ואביב מקבל. התובעת אינה כופרת בכך וטוענת כי היא ואמה של כלתה ניהלו את כל המשא ומתן לעסקה והן ששילמו את עלות השיש. בכך אין די כדי להקנות לתובעת יריבות וזכות לתבוע באופן אישי פיצוי בגין עסקה שנעשתה ושולמה, על פי ההזמנה והקבלה, על ידי אחרים ממנה, אף אם היו אלה בנה וכלתה ובגין נזקים נטענים בדירה שאינה שלה.

התובעת מצרפת לתשובתה ייפוי כוח מאת בנה וכלתה, בעלי הדין הראויים בתביעה, אולם אין בכך כדי להקנות לתובעת זכות לקבלת הסעד באופן אישי מהנתבעות.

בנסיבות אלה ובהיעדר יריבות אישית בין התובעת לבין הנתבעת, פסק הדין לא יבוטל ויוותר על כנו. אין באמור לשלול הגשת תביעה חדשה של מזמיני השיש ובעלי הדירה.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ו, 24 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.