אבו שיכה ואח' נ' זחאלקה ואח' - פסקדין

בתאריך 12.9.11 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה כספית לתשלום סך של 30,836 ₪ בגין נזקי תאונת דרכים שארעה בין רכבה לרכבו ביום 3.12.10 בצומת כפר קרע.

בעוד התובעת טענה כי הנתבע "התפרץ לצומת ברמזור אדום" ופגע ברכבה, טען הנתבע להגנתו היתה זו דווקא היא שנכנסה אל הצומת באור אדום וחסמה את נתיב נסיעתו לאחר שהרמזור בכיוון נסיעתו התחלף לירוק. בהתאם לכך הגיש הנתבע נגד התובעת תביעה שכנגד לתשלום נזקיו בסך 13,995 ₪.

בדיון הראשון שהתקיים עוד ביום 7.2.12 בפני כב' השופט י' טורס הצהירו הצדדים כי בהיותם מודעים לכתב האישום שהוגש כנגד התובעת בגין התאונה הנ"ל בבית המשפט לתעבורה בחדרה (ת"ד 4014-07-11), הם מתחייבים לעדכן את בית המשפט כאן אודות ההתפתחויות באותו תיק.

במהלך הזמן שחלף מאז, הועבר התיק לטיפולי והמעקב אחר התנהלות ההליך הפלילי שננקט כנגד התובעת בבית המשפט לתעבורה נמשך.

ביום 14.3.16 הורשעה התובעת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום – אי ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה רשלנית והתנהגות בדרך שגרמה חבלה לגוף ונזק לרכוש, לפי תקנות 22(א) ו- 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 וסעיפים 62(2) +38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 ונדונה עונשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

בהחלטתי מיום 16.3.16 הוריתי לצדדים להודיעני עמדותיהם בנוגע להמשך ההליך בתיק זה.

בהסתמכו על תוצאות ההליך בבית המשפט לתעבורה בקש הנתבע לדחות את התביעה העיקרית שהוגשה נגדו מטעם התובעת ולקבל את תביעתו שכנגד נגדה ואילו התובעת (שהיא גם הנתבעת שכנגד) הודיעה כי הגישה ערעור על הכרעת הדין שניתנה נגדה בבית המשפט לתעבורה כאמור והתחייבה לעדכן בבוא העת בדבר תוצאות ההליך בערעור.

לאחר שמאז ועד כה לא הודיעה התובעת לבית המשפט דבר ומשהסתבר לי כי הערעור שהוגש מטעמה לבית המשפט המחוזי בחיפה כאמור (בעפ"ת 42050-04-16) נדחה עוד ביום 5.6.16, אני מחליטה לדחות את תביעתה כנגד הנתבע ולקבל את תביעתו שכנגד נגדה, בחלקה המכריע.

ואלה הם נימוקי:

• בהכרעת הדין שניתנה בעניינה של התובעת בבית המשפט לתעבורה, קבעה כב' השופטת ר' פרסון כי עובדות כתב האישום אשר ייחסו לה חציית צומת ברמזור אדום וגרימת תאונה בה ניזוק בין השאר גם רכבו של הנתבע/התובע שכנגד, הוכחו מעבר כל ספק סביר. כב' השופטת פרסון קבלה את עדות בוחן תאונות הדרכים שהופיע בפניה כעדות עקבית, קוהרנטית ומהימנה, קבעה כי לא היתה כל תקלה ברמזורים המוצבים בצומת בה ארעה התאונה והאמינה לגרסתו של הנתבע/תובע שכנגד, בעוד שגרסת התובעת נמצאה בלתי מהימנה בעיניה.