שמאמה ואח' נ' יצקן ואח'

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 06.11.13.

אין חולק, כי רכב הנתבע 1 פגע ברכב התובעים מאחור, בעת שרכב התובעים היה בעצירה מלאה בפקק תנועה. עוד אין חולק, כי כתוצאה מן הפגיעה נגרמו לרכב התובעים הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. אולם, טוען הנתבע 1, כי רכבו נהדף אל עבר רכב התובעים, כתוצאה מפגיעה של רכב הנתבע 3 ברכבו.

בדיון שהתקיים בפני העידו שלושת הנהגים – התובעת 2, הנתבע 1 והנתבע 3 והדגימו אופן התרחשות התאונה, וכן טענו נציגי הנתבעות 2 ו – 4.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו בפני, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבעים 1-2 ולהידחות כנגד הנתבעים 3-4.

ואלו נימוקיי:

ראשית, יובהר כי מצאתי את עדותו של הנתבע 3 כבלתי מהימנה ואני דוחה אותה מכל וכל, וזאת ממספר טעמים:

1. גרסת הנתבע 3 כפי שנמסרה בעדותו, אינה מתיישבת כלל ועיקר עם גרסתו כפי שנמסרה בכתב ההגנה. במסגרת כתב ההגנה נטען, כי הנתבע 3 הצטרף לתאונה קיימת שכבר אירעה בין רכב הנתבע 1 לרכב התובעת. ואילו, בעדותו, מסר הנתבע 3 גרסה שונה, שלא לומר הפוכה.

כך, נכתב בכתב ההגנה:

"רכב הנתבע 1 פגע ברכב התובעת, אשר בלם לפניו בפתאומיות, רק לאחר התנגשות הרכבים זה בזה, פגע רכבו של הנתבע 3 ברכבו של הנתבע 1 מאחור ללא הדיפה".