ת"ק 14343-01-14 קורלנדסקי נ' הגיחון בע"מ תאגיד הביוב והמים של ירושלים ואח' - פסקדין

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.ביום 12.2.07 רכש התובע דירה ברח' בר יוחאי בירושלים מאת הנתבעים 3 ו – 4. דירה זו הושכרה לנתבע 2 (להלן: הנתבע) אשר שכר אותה עבור אמו. הנתבע הינו קרוב משפחה של נתבעים 3 ו – 4, והוא החזיק בדירה החל מיום 21.5.06. אין מחלוקת כי הנתבע 2 החזיק בדירה ברציפות עד לסוף חודש מרץ 2009.

2.ביום 13.2.13, גילה התובע, להפתעתו כי הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) הטילה עיקול על כל חשבונות הבנק שברשותו. בירור שערך העלה כי מדובר בחוב בגין צריכת מים בתקופה שבין 3.4.08 ועד 25.3.09 (להלן: התקופה) בסך 1,589.29 ₪.

התובע טוען כי מעולם לא קיבל הודעה על קיומו של חוב ולא התראה לפני נקיטת הליכים באשר אלו נשלחו לכתובת הנכס בירושלים בעוד הוא מתגורר בחיפה. משלוח המכתבים לכתובת הנכס בירושלים נעשתה, לטענתו, ברשלנות ותוך עצימת עיניים. עיקולים אלו, כך טוען הוא, הסבו לו נזקים עצומים תוך פגיעה בשמו הטוב ובאופן המהווה לשון הרע.

הנתבעת טוענת כי אין מדובר בפגיעה בשמו הטוב או לשון הרע, וככל שכן, הרי שדרישות התשלום וההתראות נשלחו כדין לכתובת ברח' בר יוחאי בירושלים, זאת לפי הודעתו של התובע שזו כתובתו בטופס הצהרה שהגיש עוד בשנת 2007.

התובע טוען כי טופס ההצהרה שבידי הנתבעת 1 אינו נושא את חתימתו. מדובר בחתימה מזויפת הדומה להפליא לחתימתו של הדייר הנכנס. התובע טוען כי הנתבע 2, שהיה רשום כצרכן אצל הנתבעת 1 הוא מי שחתם על הטופס במקום המיועד בחתימתו של התובע ובכל זאת ללא ידיעתו וללא הסכמתו. התובע הודיע כי פנה למשטרה בעניין זה, שם הוחלט שלא להוסיף לחקור בשל התיישנות העבירה.

עוד טוען התובע כי תשלום החוב לנתבעת לא נעשה מרצונו אך לשם הטלת העיקולים ובשל כך נדרש לפנות בתובענה לסעד הצהרתי ה"פ (חיפה) 11847-03-13 אשר בה ביקש את בית המשפט להצהיר שהוא אינו חב בחוב המים לדירה. בהחלטה שניתנה ביום 17.4.13 הותר לתובע לשלם את החוב השנוי במחלוקת ולהגיש תביעה כספית להשבתו.

יצויין כי בדיון ביום 3.7.14, נמחקה התביעה נגד נתבעים 3 ו – 4 בהסכמת התובע.

לדיון זה לא התייצב הנתבע ומשכך חוייב בהוצאות הנתבעים 3 ו-4.

דיון והכרעה

החיוב בגין צריכת המים לתקופה

3.אין בפי הנתבע טענה עניינית באשר לחוב העיקרי. הנתבע מודה כי אמו התגוררה בנכס במועדים הרלבנטיים ומכאן כי החוב באחריותו. טענותיו כי בוצעו חיבורים פיראטיים לשעון המים, נטענה בעלמא ובשפה רפה, ללא פירוט מינימלי על ידי מי, באילו מועדים וללא תעוד כלשהו. חרף מספר הזדמנויות שניתנו לנתבע להמציא אסמכתאות להוכחת תשלום המים לתקופה האמורה לא עלה בידו לעשות כן. מכאן אני קובעת כי עלייו לפצות את התובע בסכום החוב כפי ששולם על ידי התובע בסך 1,224 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום ביצוע התשלום על ידי התובע ועד היום.