בביוף נ' גבריאלי ואח'

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 13.8.15 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לתביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 8375420 (להלן: "רכב התובע").

2. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 6795536 (להלן: "רכב הנתבע"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע.

3. מוסכם בין הצדדים כי ביום 13.8.15 אירעה התנגשות בין צדו הימני של רכב התובע לבין צדו השמאלי קדמי של רכב הנתבע. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות ובשאלת הנזק.

4. גרסת התובע היא כי ביום 13.8.15 נסע ברח' גשר החיים מאחורי רכב הנתבע. הנתבע עצר בפתאומיות, כשהוא עומד במרחק של שני כלי רכב ממקום חניה. התובע נסע משמאלו על מנת לעקוף את רכב הנתבע, ולפתע החל הנתבע בנסיעה לאחור במהירות, מבלי לאותת, תוך שבירת ההגה ימינה, וזאת כאשר רכב התובע במקביל אליו. התובע צפר לנתבע, אך הוא החל בכניסה לחניה וצדו הקדמי של רכב הנתבע פגע בצדו הימני של רכב התובע. התובע ניסה לברוח שמאלה על מנת להימנע מהפגיעה, אך לא הצליח למנעה.

5. גרסת הנתבע לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתו, החל בכניסה לחניה לאחר שווידא כי הדרך פנויה. לאחר שהחל להיכנס לתוך החניה וכאשר רכבו בזווית של 45 מעלות, חש לפתע פגיעה בצדו השמאלי קדמי של רכבו. לטענת הנתבע, התובע הגיע לאחר שהנתבע החל להיכנס לחניה, לא עצר את רכבו על מנת להמתין שהדרך תתפנה, ניסה לעקוף את רכב התובע עוד בטרם סיום הכניסה לחניה ופגע ברכב הנתבע.

6. עוד טוענים הנתבעים, כי רכב התובע נבדק על ידי שמאי כמעט שלושה חודשים לאחר התאונה, מה שיש בו לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לתאונה.

    

   דיון והכרעה

7. העידו בפני התובע, הנתבע ואשת הנתבע שהיתה עמו ברכב.