ת"ק 14159-11-13 איתם נ' הרצברג

מהו היקף האחריות אשר יש להטיל על פנסיון לכלבים, בכל הנוגע למקרה בו כלב השוהה בפנסיון סובל מבעיה רפואית זמן קצר לאחר שחרורו, וכתוצאה מפעולות אשר בוצעו בעת שהותו בפנסיון? זאת הינה השאלה אשר בבסיס פסק דין זה.

על פי המתואר בכתב התביעה, כלבתו של התובע, "סנדי" (מסוג לברדור מעורב) הושארה בפנסיון לכלבים אשר מופעל על ידי הנתבעת ביום 4.7.2013, למשך תקופת שהות התובע בחו"ל. ביום 23.7.2013 פנה התובע לקחת את הכלבה מאת הפנסיון.

באותו מועד, מציין התובע, כי הנתבעת סיפרה לו ולאשתו כי בזמן שהותה של סנדי בפנסיון, היא אכלה חפצים בבית (נעליים וכו'), ללא אמירה מיוחדת בהקשר זה; למחרת היום, 24.7.2013, החלה סנדי להקיא, ולאחר שמשך מספר ימים ההקאות נמשכו, נלקחה סנדי לרופאה וטרינרית ביקנעם (ד"ר טלי חדש גוזלן) ביום 27.7.2013, ובהיעדר שיפור נלקחה סנדי לרופא וטרינר נוסף (ד"ר ישורון) ביום 30.7.2013, אשר זיהה חשד לחסימת מעיים, בהתאם בוצע ניתוח להוצאת גופים זרים מן המעיים, ונתגלו נקבים במעיים אשר דלפו לחלל הבטן ויצרו מצב דלקתי, ובהתאם, בלית ברירה, חייה של סנדי הגיעו לקיצם ביום 3.8.2013.

התובע טען כי הנתבעת התרשלה בטיפול בכלבה, בזמן שהותה בפנסיון, דבר אשר הביא בסופו של דבר למותה של סנדי, תוך שהדבר מסב הוצאות כספיות רבות לתובע, ובהתאם דרש התובע לחייב את הנתבעת לפצות בסכום : 1,575 ש"ח אשר שולמו ל"מרפאה לחיות בית - יוקנעם", 10,632 ש"ח ששולמו לד"ר ישורון, 1,550 ש"ח עלות השהייה בפנסיון.

הנתבעת טענה להגנתה, שלאחר שסנדי הובאה לפנסיון, התברר לה שהכלבה אינה מתאימה לשהות בפנסיון המנוהל ללא כלובים. לדבריה, סנדי החלה להרוס ולכרסם חפצים בבית, נעליים, בגדים ומיטות של כלבים אחרים, ואפילו קירות. הנתבעת מציינת כי ניסתה להגביל את ההתנהגות החריגה כאמור, באמצעות טיולים ארוכים, שמירה צמודה "עי אחד מבני המשפחה, אולם הדבר לא הצליח בצורה מושלמת.

מפרטת הנתבעת, שעל מנת להתמודד עם המצב המיוחד בו שהתה הכלבה, דאגה להרחיב את שעות המשחקים עמה בחצר, בשל המחשבה שהניתוק מבעליה יצר תסכול כה קשה המוליך להתנהגות חריגה כאמור, ואף הותקן מערך קשירה מיוחד (הותקן בורג גדול בקיר אליו נקשרה הכלבה), אולם גם התקן זה לא שרד את התנהגותה של הכלבה.