אסתר נ' ישראל ואח'

מונחת לפני תביעת פח קטנה ע"ס 15,489 ₪.

לטענת התובעת , במהלך נסיעתה כדין בצדו הימני של הכביש הרכב של הנתבעת בא ממול ותוך כדי עקיפת רכב חונה סטה מהנתיב ופגע ברכב התובעת.

לטענת הנתבעות, הנתבעת נסעה בצד ימין של הכביש , לא עקפה רכב חונה ולא סטתה מנתיב נסיעתה. התובעת היא שסטתה מנתיב נסיעתה וגרמה באשמתה לתאונה.

שמעתי את עדותם של התובעת ושל עדה מטעמם הגב' מלכה אלבז . כמו כן העידה לפני הנתבעת.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות , המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי עלי לדחות את התביעה.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

א. מוקדי הנזק אינם מושיעים אותנו. כאשר כל נהג טוען כי הנהג השני הוא שסטה מנתיבו , הרי שמוקדי הנזק מתיישבים עם שתי הגרסאות.

ב. במישור המהימנות, התובעת עשתה רושם שלילי. עדותה התאפיינה בתוקפנות לאורך כל הישיבה. בעדותה נמצאו חולשות וסתירות בשלוש נקודות מהותיות שיפורטו להלן:

אי הגשת צילום הרכב שחנה לטענת התובעת בצד הכביש: