ת"ק 1396-06-14 שומוביץ נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ

לטענת התובע, בתאריך 19.1.14, בשעה 14:30 לערך, בעת שנהג ברכבו בנתיב השמאלי שבכביש 6, אותו מתפעלת ומאחזקת הנתבעת, וזאת בכיוון כללי מדרום לצפון, הרגיש מכה חזקה בתחתית רכבו.

התובע הצליח לנווט את רכבו לשוליים שמימין הדרך, תוך שהינו חולף על פני שני נתיבי הנסיעה ושם ראה כי שני רכבים נוספים עמדו בצד הדרך, כשהינם פגועים.

התובע טען כי אינו יודע ממה נפגע רכבו, אך הינו משער כי היה זה מחפץ כלשהו שנותר בכביש, עקב ביצוע עבודות בו, כפי שארע לשני הרכבים הקודמים שעמדו פגועים בשוליים.

כל זאת, כאשר התקלה שנגרמה לרכבו היתה זהה ודומה לתקלות שנגרמו לשני הרכבים האחרים אותם פגש על השוליים הימניים, כמתואר לעיל.

אין חולק כי במקום בו חש התובע במכה ברכבו, בוצעו על ידי הנתבעת בצד שמאל הדרך עבודות אחזקה – הרחבת הכביש לנתיב שלישי.

למרות כל זאת, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי אין כל קשר בין האירוע בו נפגע רכבו של התובע לאירועים של הרכבים האחרים שעצרו בצד הדרך ואין כל קשר בין הנזקים שברכב התובע למצב הכביש.

הנתבעת טענה עוד בכתב ההגנה כי האירוע הראשון באותו קטע דרך התרחש בשעה 13:25.

סייר של הנתבעת הגיע למקום בשעה 13:41 ומצא כי לאותו רכב נגרם תקר בגלגל.

הסייר רשם כי החפץ שגרם לתקר בגלגל הרכב באותו אירוע ראשון כבר פונה מהכביש אל איזור הצמחיה שבצד הדרך וזאת עוד בטרם שהסייר הגיע למקום.

מהתרשומת שערך הסייר, עולה כי סייע לבעל הרכב הראשון להחליף גלגל.

הנתבעת הכחישה כי הנזקים ברכב התובע נגרמו מפגיעה של חפץ כלשהו בגחון הרכב והעלתה את האפשרות כי הנזק נגרם מתקר או פגם בצמיג או מסמר שהיה נעוץ במציג או מחפץ שנפל מרכב חולף.