רפאלוב ואח' נ' ברדה ואח' - פסקדין

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 21.7.17, שבה היו מעורבים רכב התובע 1 נהוג ע"י התובעת 2 ורכב הנתבע 1 אשר היה מבוטח אצל נתבעת 2.

התובעים עותרים ל19,000 ₪ אשר מורכבים מהסכומים הבאים:

נזקים לרכב – 16,144 ₪.

יתרת הסכום לפי דברי התובעים נובעת משכר שמאות ובזבוז זמן ועוגמת נפש.

לא הוגשה אסמכתא על הוצאות השמאות.

התובעת 2 טוענת שהיא נסעה והרכב מלפניה עצר בפתאומיות והיא הצליחה לעצור מבלי לפגוע בו. אולם הרכב שמאחוריה, רכב הנתבעים, פגע בה מאחורנית בעוצמה כזו שרכבה פגע ברכב שמלפנים. לכן, רכב התובעים ספג נזק הן בחלק הקדמי והן באחורי. למעשה דובר בתאונת שרשרת, אך לדברי התובעת 2 בעל הרכב שלפניה אומנם דרש ממנה כסף אך מעבר לדרישה זו לא שמעו ממנו עוד. לכן, דעתי כפי שסברתי בדיון, כי אין ולא היה צורך לצרף את בעל הרכב שנסע לפני התובעת.

גרסת הנתבעים שונה. נתבע 1 טוען, שנסע מאחורי רכב התובעים ואז רכב התובעים פגע ברכב שנסע מלפניו, הנתבע 1 הצליח לעצור עצירה מוחלטת, ואז, כתוצאה מעוצמת ההתנגשות בין רכב התובעים לרכב הראשון, רכב התובעים נהדף לאחור ופגע ברכב הנתבע 1.

נציג נתבעת 2, הציג בפני ביהמ"ש מספר תמונות (סומנו כ-נ'1) הכוללות את כלל המעורבים בתאונה, שלושת כלי הרכב. ניכר הדבר, שברכב הנתבעים אין כל סימן של פגיעה. כמו-כן, הרכב הראשון גם כן לא מגלה כל סימן של מכה משמעותית. באשר לרכב התובעים מסתמן כי ישנה מעיכה בטמבון האחורי והקדמי, בנוסף, יש סימנים של מכות קודמות. לאור כך, נציג נתבעת 2 טוען, כי אין לקבל את גרסת התובעת לגבי התאונה ודו"ח השמאי אינו משקף באופן ריאלי את הנזק שנגרם לרכב התובעים. לא הוצגו בפני ביהמ"ש תמונות שצולמו ע"י שמאי התובעים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ולהלן נימוקיי:

1. כללית שוכנעתי כי גרסת התובעת 2 לגבי אופן קרות התאונה מדויקת יותר מאשר גרסת הנתבע 1. לכל הדעות הרכבים נסעו לאט ולא יתכן שרכב התובעים יידחף לאחור מעוצמת הפגיעה ברכב שמלפניה. לכן, מסקנתי היא, שרכב התובעים היה בעצירה בעת התאונה וקיבל מכה מאחור, עקב אי שמירת מרחק של נתבע 1 ומכך נהדף אל הרכב שמלפניו. לפיכך, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1.