ת"ק 13762-07-15 אמינוב נ' תרם ואח' - פסקדין

1.בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו בשל פגיעה נטענת של הנתבע 1, שרכבו מבוטח אצל הנתבעת 2.

2.לטענת התובע עת נסע בשד' הר ציון בת"א נאלץ לבלום בשל מכונית שסטתה לנתיבו ולפתע חש מכה בחלק האחורי של רכבו. לטענתו, רכב הנתבעים בו נהג הנתבע 1 ככל הנראה לא שמר מרחק מספיק מרכבו ופגע בו. מכאן לטענתו אחריותם של הנתבעים לנזק ברכבו.

3.מנגד טען הנתבע 1, שבשל אותו רכב שסטה לנתיב הנסיעה של התובע, סטה התובע עצמו לנתיב הנסיעה של הנתבע ומשכך התובע הוא שאחראי לנזק ברכבו וכן לנזק שנגרם לרכב הנתבע. יצויין כי הנתבע טרם הגיש תביעה בגין הנזק שלטענתו נגרם לו.

4.בפניי העידו התובע ובנו שהיה איתו ברכב וכן הנתבע 1.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

5.עיון בתמונות הנזק ברכב התובע מעלה כי מדובר בנזקים בפינה ימנית אחורית של הרכב – שבר בפינה ימנית של הפגוש האחורי בחלקו התחתון וכיפוף של כנף ימנית אחורית בנקודת החיבור עם הפגוש. המסקנה המתבקשת ממיקום הנזק הוא כי רכב הנתבע לא נסע מאחורי רכב התובע אלא מדובר בפגיעה צידית, שהרי ככל שהיה רכב הנתבע נוסע אחרי רכב התובע ופוגע בו – גם אם פגע בו עם הפינה השמאלית קדמית – לא יכול היה לפגוע ברכב התובע מצידו הימני.

יש לקבל בעניין זה טענת הנתבע שנסע מימין לתובע ולא מאחוריו (עמ' 4, ש' 27).

6.לעניין אופי הנזק, הנזק לפגוש הוא נזק במיקום "נמוך" שאינו תואם לגובה הנזק ברכב הנתבע – אזור הפנס הקדמי השמאלי. יש עוד לקבל בעניין זה הסברו של המומחה מטעם הנתבעים – חוקר תאונות דרכים, מר אלעד רונן כי כיוון הנזק הוא מאחור-לפנים, באופן שאינו תואם את הממצא בדבר מיקום כלי הרכב של הצדדים קודם לתאונה. אשר על כן, כבר בשלב זה אני מוצא שהנזק מסוג שבר שנגרם לפגוש אינו קשור בתאונה.

7.לעניין הנזק לכנף אחורית ימנית, מדובר במכה מסוג 'כיפוף-שפשוף' שגרם לכנף להיכנס פנימה ולפגוש להתנתק ממקומו. כן נראים סימני שפשוף על הפגוש מצידו הימני של הרכב.