ת"ק 13576-04-15 צור נ' טננבאום - פסקדין

מונחת לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי פח שאירעו לרכבה בתאונת דרכים מיום 8.1.15.

לטענת התובעת, היא חנתה בחניה מוסדרת בחניון בית הספר בו היא עובדת. כאשר מכוניתה חונה עם החזית לכוון הנסיעה. כאשר החלה ב"גלישה" לקראת היציאה בזהירות מהחניה, פגעה בה לפתע הנתבעת שיצאה מחניה אסורה בנסיעה אחורנית במהירות ופגעה בה.

את כתב תביעתה, תמכה התובעת בחוות דעת שמאי האומדת את הנזקים.

עוד העידה מטעם התובעת עדת ראיה לתאונה בשם רותי בוגדר שאישרה למעשה את גרסת התובעת.

הנתבעת מודה כי נסעה אחורנית אולם טענה כי היתה זו נסיעה איטית וכי התובעת היא זו שפגעה בה בעת יציאה מהירה בחניה בה היא חנתה. הנתבעת טענה כי ניתן ללמוד מאופן הפגיעה כי התובעת היא שפגעה בה ולא היא שפגעה בתובעת. הנתבעת לא הציגה תמונות של הפגיעה ברכבה וניתנה לה אורכה להגשת התמונות. התמונות הוגשו והובאו לעיוני ביום 21.10.2015.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים ועדות עדת הראיה הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ואלה נימוקי:

1. אין מחלוקת כי הנתבעת נסעה אחורנית ביציאה מחניה אסורה בה חנתה.

2. שמעתי את עדותה של התובעת שסיפרה בדיוק כיצד הפתיעה אותה הנתבעת בנסיעה מהירה לאחור ופגעה בה, ועדותה מהימנה עלי.

3. עדות התובעת נתמכת גם בעדותה של העדה גב' בוגדר וכן בעקביות גרסת התובעת בבית המשפט לגרסה אותה מסרה לחברת הביטוח שלה.

4. באשר לאופן הפגיעה ברכב הנתבעת- עיון בתמונות שהגישה הנתבעת מעלה כי הפגיעה ברכבה היא מצדו השמאלי בכנף האחורית. פגיעות המתיישבות עם נזקי התובעת שרכבה נפגע בחזית במגן הקדמי. על פניו נראה כי התובעת היא זו שפגעה בנתבעת. אלא, שפגיעה זו אירעה כתוצאה מנהיגה רשלנית של הנתבעת בו היא נסעה לאחור, שלא בזהירות, תוך אי שימת לב לדרך ומתן זכות קדימה ליוצאים מהחניות המוסדרות. אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה היה על התובעת לצפות כי מהכיוון הנגדי תוך כדי נסיעה לאחור תגיח לפתע הנתבעת במהירות. על הנתבעת היה לצפות כי רכבים החונים באופן מוסדר בחנייה יוצאים מהם.