רונן נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

התביעה שבפניי עניינה דרישת התובע לפיצוי, לאחר שנאלץ להמתין זמן רב למענה טלפוני מהנתבעת, אשר על לקוחותיה הוא נמנה כבר שנים רבות. לטענתו התנהלות זו של הנתבעת חוזרת על עצמה מזה שנים.

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע, הוא לקוח של הנתבעת במשך למעלה מ- 20 שנה וכי הוא צורך את שירותי הנתבעת ומנוי אצלה על טלוויזיה בכבלים. התובע מתקשר בעת הצורך לנתבעת בעקר בשעות הלילה ומשלם לה לטענתו סך של כ- 600 ₪ לחודש עבור שירותי טלוויזיה, אינטרנט וטלפון.

ביום 01.09.17 פנה התובע מס' פעמים לנתבעת ונאלץ להמתין למעלה מ- 40 דקות לקבלת שירות ולאחר מכן למעלה מ- 20 דקות לקבלת השירות.

ביום 30.09.17 פנה התובע פעם נוספת לנתבעת והמתין למעלה משעה. (צורפה אסמכתא כנספח 2 לכתב התביעה).

מדובר לטענתו בזלזול מתמשך והוא תובע סך של 30,000 ₪ למען יראו וייראו.

תמצית טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת, היא ביצעה בדיקה של זמני ההמתנה באותו מועד ביום 01.09.17 וכי זמן ההמתנה בשעה 22:13 עמד על 12:24 דקות בלבד (בממוצע) וכן בשעה 23:15 זמן ההמתנה הממוצע עמד על 9:32 דקות בלבד (אסמכתא על זמני המתנה ממוצעים בשעות הרלבנטיות צורפה כנספח א' לכתב ההגנה).

כך גם ביום 30.09.17 הגיע התובע למוקד הלא נכון, ולכן העבירו אותו למוקד הנכון וכי מבדיקת הנתבעת עולה, כי זמן ההמתנה המקסימלי עמד באותו זמן על ממוצע של 0.02 שניות ועד 11 דקות.

הנתבעת לטענתה מעניקה לתובע שירות טוב ואין כל ממש בטענותיו להמתנה ממושכת. כל פניותיו נפתרו במעמד השיחה הטלפונית. על כן, יש לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות משפט.