רוזן נ' אבו מוך ואח' - פסקדין

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 21.9.16 בכביש 6. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 13,620 ₪ בגין ערך הרכב, שכר מומחה והוצאות נוספות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל כאשר רכב הנתבע פגע בו מאחור והדפו לעבר קיר. כתוצאה מפגיעה זו התהפך הרכב ולאחר מכן הוכרז כאבדן גמור.

הנתבע טוען כי רכב התובע נסע במהירות, וכשהבחין בתנועה שלפניו סטה בחזקה שמאלה ופגע בקיר – ורק לאחר מכן נפגע מאחור, בקלות, על ידי רכב הנתבע. לטענת הנתבע הפגיעה הראשונה, בקיר, היא זו שגרמה לנזקיו של התובע ולא הפגיעה שפגע בו רכבו שלו.

לבד מהצדדים, נשמעה עדותו של עד ראיה לתאונה, נהג ברכב נוסף שנכח במקום. לפי עדותו, רכב הנתבע פגע ברכב התובע שנסע לפניו וכתוצאה מכך התהפך רכב התובע. עד הראיה ציין כי הכביש היה פנוי.

התובע, בעדותו, שלל את גרסת הנתבע וטען כי לא בלם לפני התאונה ולא פגע בקיר אלא בעקבות ההדיפה שנגרמה לו על ידי רכב הנתבע.

הנתבע, בעדותו, אישר כי נסע במהירות של כ-100 קמ"ש וכי לא הצליח לבלום. לעדותו, הוא לא יודע מה קרה ומדוע סטה לפתע נהג רכב התובע. הנתבע אישר כי הציע לתובע לסייע לו לתקן את רכבו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של התובע. גרסה זו נתמכת בגרסתו של עד ראיה אובייקטיבי ולמעשה גם בגרסת הנתבע – המאשר כי נסע במהירות וכי פגע ברכב התובע מאחור. פגיעה כזו, במהירות הנסיעה עליה העיד הנתבע, מסבירה את העובדה כי רכב התובע נהדף והתהפך – ולאור חוות דעת השמאי והתמונות שצורפו לה היא זו שגרמה לנזקי התובע.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע ועליו לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס להוצאות נוספות אני דוחה רכיב זה של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 13,320 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 136 ₪, את שכר העד בסך 200 ₪ והוצאות משפט בסך 250 ₪ נוספים. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.