אבו חלא נ' מרכבים טכנולוגיות תחבורה בע"מ ואח'

1. התביעה עניינה פיצוי התובע בסך 10,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב תאונת דרכים בה הייתה מעורבת משאית נתבעת 1 בו נהג נתבע 2.

בתביעה נטען כי ביום 20.2.17, סמוך לשעה 9:15, נהג התובע ברכבו בדרכו לעבודתו בבית סוהר כרמל. רכב הנתבעים עמד, אותה עת, בסמוך לשער הכניסה של בית הסוהר, בצדו השמאלי של הכביש. עת הגיע רכב התובע בסמוך לשער הכניסה, והמשיך בנסיעה ישר, פנה, לפתע, רכב הנתבעים ימינה על מנת להיכנס לשערי בית הסוהר. בעת שפנה חסם את נתיב הנסיעה של התובע. התובע בלם את רכבו על מנת למנוע התנגשות. נתבע 2, נטען, המשיך בנסיעה, בחוסר זהירות, והתנגש בעוצמה בצידו הקדמי שמאלי של רכב התובע וגרר אותו עד שנעצר.

בעקבות התאונה הורד רכב התובע מהכביש.

התובע טען כי נגרמו לו נזקים בסך 10,000 ₪ כמפורט להלן:

• נזקים לרכב בהתאם להערכת שמאי – 4,500 ₪.

• שכ"ט שמאי – 702 ₪.

• עגמת נפש, טרדה והוצאות 4,798 ₪.

  לתביעה צורפו חוות דעת שמאי, חשבונית שכ"ט שמאי וכן צילומי נזק רכב התובע.

  2. הנתבעים טענו מנגד כי התובע לא הגיש אישור על אי הגשת תביעה ומכך יש להסיק כי התובע פוצה באמצעות חברת הביטוח המבטחת את רכבו ולכן יש לדחות התביעה על הסף בשל חשש לכפל פיצוי.

  נטען כי בהתאם לגרסת נתבע 2, בזמן שביצע פנייה ימינה, תוך הפעלת איתות, לכניסה המערבית של בית הסוהר, רכבו של התובע ניסה לבצע עקיפה חפוזה מימין. עוד נטען כי הנזקים ברכב הנתבעים, הממוקמים בחלקה האחורי ימני של המשאית מתיישבים עם גרסת הנתבע.

  הנתבעים טענו לתקנה 47(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, לפיה, "נהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי...".

  עוד נטען כי טענת התובע, לפיה, רכבו נגרר מס' מטרים לאחר קרות התאונה, אינה מתיישבת עם הנזקים שנגרמו לכלי הרכב. נוכח האמור, מלוא האחריות לנזק הנטען רובצת לפתחו של התובע.

  לחלופין, נטען, לתובע לא נגרמו הנזקים הנטענים בכתב התביעה מאחר ואלה מופרזים. הוכחשו נזקיו הישירים של התובע, לרבות הנזק לרכבו. הוכחש ראש הנזק של טרדה, טרחה והוצאות מאחר שלא הוכח הצורך בקיומו ולא הוכחו הפסדים בפועל והיקפם. כן הוכחש ראש הנזק של "עגמת נפש".

  3. בדיון שהתקיים לפני נכחו התובע, נתבע 2, ונציג חברת הביטוח "כלל", המבטחת את רכב נתבעת 1, מר אילן גורודיצקי.

  התובע העיד כי היה בדרכו לעבודה, ומשאית, בה נהג נתבע 2, המתינה בצד שמאל של הכביש לכניסה לבית הסוהר. בעת שהחלק הקדמי של רכבו היה מקביל לחלק האחורי ימני של המשאית, "חתכה" המשאית ימינה מנתיבה, לעבר הכניסה של בית סוהר "כרמל", הסמוך, תוך שהיא גוררת את רכבו. נהג המשאית עצר רק לאחר שהשומר בשער שצפה במתרחש סימן לו לעצור ועקב צפירות התובע. 2 הנהגים החליפו פרטים במקום ונתבע 2 טען כי אינו אשם בתאונה.