ת"ק 13255-05-13 גרטנהויז נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעת התובע בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו בעקבות תאונת דרכים אשר ארעה בין בנו, אשר נהג ברכב בעת התאונה, לבין הנתבעת 2.

בנוסף תובע התובע סך של 20,000 ₪ הוצאות משפט מהנתבעת 1 אשר לטענתו ניסתה להשתמט מתשלום בגין הנזק לרכבו לאור הזמן הרב שהקדיש לקבלת תשובות מהנתבעת 1 וכן את אגרת בית המשפט אשר שולמה על ידו בסך 249 ₪.

בדיון שהתקיים בפני בתאריך 17.12.14 העמיד התובע את סך התביעה על 24,931 ₪ בצירוף האגרה ששולם על ידו.

סכום התביעה מורכב  מהנזק שהוערך על ידי השמאי הוא 16,850 ₪ מתוכם הצהיר התובע כי קיבל מהנתבעת 1 סכום של 10,919 ₪ . בנוסף, קיזוז סכום שרידי רכבו של התובע אשר נמכרו על ידו בסך של 1000 ₪  ו- 20,000  בגין התמהמהות וחוסר התקשורת של הנתבעת 1 לבין התובע אשר גרמה לו לטענתו לטרחה רבה.

אשם תורם

טענות הצדדים

הצדדים אינם חלוקים על שאלת האחריות והמחלוקת בתיק הינה בשאלת האשם התורם שיש לייחס לבנו של התובע, אשר נהג ברכב התובע בעת התאונה, אם בכלל.

לטענת התובע אין למצוא כל אשם תורם בהתנהלות בנו, מר אלון גרטנהויז, אשר נהג ברכב בעת התאונה.

מר אלון גרטנהויז העיד מטעמו של התובע וסיפר על נסיבות התאונה ואף הדגים נסיבותיה באמצעות רכבי צעצוע.

לדבריו, ראה את הנתבעת 2 יורדת במורד הרחוב עת נסע בנתיב נסיעתו ישר ובטרם נכנס לצומת. על פי עדותו הבחין בנתבעת 2 בטרם הגיעה לתמרור העצור אשר הוצב בנתיב נסיעתה.

כן הציג העד את ת/1 (בפרוטוקול הדיון בשגגה סומן המוצג ת/1 ו- ת/2)– צילום הרכבים מזירת האירוע, שם נראה כי רכבה של הנתבעת פגע ברכב התובע בצדו הימני הקדמי בתוך הצומת.

הנתבעת 2 תארה אף היא והדגימה את נסיבות התאונה ולטענתה, נוכח הצמחייה שבמקום, לא יתכן שהנהג רכב התובע ראה אותה יורדת במורד הרחוב. לדבריה עצרה בתמרור העצור והחלה לגלוש מהצומת קדימה לצורך פניה שמאלה, הסתכלה לשני הצדדים ואז ארעה התאונה.

לטענתה היה על נהג התובע להאט שכן הגיע לצומת.

יש לציין כי התובע הגיש כת/2 את הודעת הנתבעת 2 לביטוח שם נכתב על ידה כי רכב התובע הוא זה אשר פגע ברכבה ולא להיפך , זאת למרות שהנתבעת אישרה את ת/1 כתמונה מזירת התאונה (ראה עמ' 4 שורה 8 לפרוטוקול מיום 17.12.14) שם נראה בבירור כי הנתבעת 2 היא זו אשר פגעה ברכבו של התובע.

הנתבעת 1 טענה לקיומו של אשם תורם מצד נהג התובע לאור העובדה שהתאונה ארעה בתוך צומת. בכתב הגנתה הפנתה לפסק הדין בע"א 553/73 שלמה אליהו נ' חנחן (להלן: "עניין חנחן"), ולפסקי דין נוספים, לטענתה על נהג הנכנס לצומת לוודא שהצומת פנויה ועליו להתאים מהירות נסיעתו גם מקרה בו מדובר בתמרור עצור. (בכתב ההגנה התייחסה הנתבעת לתמרור "תן זכות קדימה" אך על פי העדויות שנשמעו ועפ"י כתב התביעה המדובר בתמרור "עצור").

דיון והכרעה

סעיף 68 לפקודת הנזיקין מעגן את ההסדר הנורמטיבי ביחס ל"אשם תורם", וקובע כך:

"א)  סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק....".